תמונת מצב המשק – מבט קדימה לשנת 2021

הכלכלה העולמית

שנת 2020 אופיינה במיתון עולמי, בצל התפרצות מגפת הקורונה והתפשטותה. כך, ההאטה בצמיחה העולמית בשנת 2020 נאמדה בכ-3.5% בסופו של דבר, לאחר צמיחה חיובית של כ-3% בשנת 2019. עיקר ההאטה התרחשה במדינות היורו בהן התוצר התכווץ בכ-7.2% באופן מצרפי, בעוד שבארה”ב התוצר התכווץ בכ-3.4% ובכלכלות המתפתחות התוצר התכווץ בכ-2.4%. סין, המדינה בה החלה המגפה, הינה המדינה היחידה שמציגה צמיחה חיובית בשנת 2020, בשיעור של כ-2.3%. בישראל התוצר התכווץ בשנת 2020 בכ-2.5%, מדד טוב יותר ביחס להאטה כפי שנרשמה במרבית מדינות העולם.

אומדני צמיחה בתמ”ג לשנת 2020 לפי אזורים , באחוזים

מקור: קרן המטבע הבינלאומית, OECD, הלמ”ס ועיבודי דן אנד ברדסטריט

המשק הישראלי

המשק הישראלי, כמו כלכלות מקומיות רבות ברחבי העולם, הושפע בשנת 2020 מהותית ממשבר הקורונה. כך המשק הציג בשנת 2020 התכווצות בתוצר בשיעור של כ-2.5% לאחר צמיחה חיובית בתוצר של 3.5% בשנת 2019. מרבית התכווצות התוצר מקורה בירידה בצריכה הפרטית (בשיעור של כ-11%) ובהשקעה בנכסים קבועים (בשיעור של כ-5%). מנגד, עליה בצריכה הציבורית (בשיעור של כ-3%) וחוסנה של תעשיית ההייטק, שהמשיכה להציג פעילות ענפה ולהוות מרכיב מהותי ביצוא מישראל תחת המשבר, מתנו את הירידה בצמיחה. בנוסף, חוסר ביטחון תעסוקתי הורגש במהלך השנה החולפת בשוק העבודה. בשני הסגרים בשנת 2020 כמות דורשי העבודה הגיעה לכ-1 מיליון איש ושיעור האבטלה הרחב במשק עמד בסוף שנת 2020 על כ-16%. בחודש פברואר 2021, בתום הסגר השלישי, כמות דורשי העבודה הגיעה לכ-750 אלף איש. עם זאת, רוב הבלתי מועסקים הינם בני נוער ועובדים צעירים (מגילאי 15 ומעלה) אשר מעדיפים בשלב זה להמשיך את תקופת החל”ת ולקבל דמי אבטלה במסגרת התוכנית הכלכלית שהתוותה הממשלה לטיפול במשבר, המאפשר זאת עבורם.

תחת השפעת הקורונה, במהלך השנה החולפת שובשה הפעילות העסקית בענפים רבים במשק, בפרט ענפים התלויים בהתקהלות לצורך קיום פעילותם העסקית השוטפת, בהם ענפי התיירות התעופה והמלונאות, ענף האירועים , ענף תרבות הפנאי, ענף המסעדות ועוד. בנוסף, תחת הסגרים שובשה פעילות המסחר ונותני שירותים שונים.

מדדי הכלכלה הישראלית לפני ובמהלך תקופת הקורונה (2019-2020)

למרות המשבר הכלכלי, ברמה המקרו-כלכלית, כאמור, ישראל הציגה התכווצות נמוכה יחסית בתוצר בשיעור של 2.5%, תודות לפעילות יצוא ענפה בשנת 2020, בעיקר של מגזר ההייטק. בשנים האחרונות עלה חלקו של ההייטק מסך היצוא הישראלי לאור הביקוש לשירותי ומוצרי הייטק ישראליים, מגמה שנמשכה גם בשנת 2020. כך, הביקושים הגבוהים לשירותי הייטק נתמכים על ידי שינויי הרגלי הצריכה, שינויי הרגליים התנהגותיים ושינויים בשווקי העבודה ברחבי העולם, בצל משבר הקורונה העולמי. תחומים בהייטק החווים פריחה בפעילות בתקופת משבר הקורונה העולמי: גיימינג, פתרונות ענן, מסחר אלקטרוני, אבטחת מידע, פתרונות מרחוק ועוד. מנגד, המשך שקל חזק, לאור הירידה בשער הדולר בשנה החולפת ועד אמצע ינואר 2021, עלול בטווח הבינוני לפגוע בענף ההייטק הישראלי, שכן תקציבי החברות, ומרבית הגיוסים, מתבצעים בדולרים. בתגובה להיחלשות הדולר, בנק ישראל הודיע במהלך חודש ינואר 2021 על תכנית לרכישת 30 מיליארדי דולר במהלך שנת 2021, ובמהלך הרבעון הראשון החל במימוש תכנית זו, מגמה שבלמה את היחלשות הדולר, שנותר עדיין נמוך מרמתו טרם פרוץ המשבר.

התפלגות היצוא מישראל לפי תעשייה, 2020

מקור: מכון היצוא הישראלי

בשנת 2020 היקף היצוא מישראל נאמד בכ-112 מיליארד דולר, ירידה של כ-3% בהשוואה לשנת 2019 בה היצוא מישראל הסתכם בכ-115 מיליארד דולר. בשנת 2020 יצוא ההייטק מישראל הסתכם בכ-56 מיליארד דולר, המהווים מחצית מסך היצוא בשנה זו, לאחר שבשנת 2019 ההייטק היווה כ-46% מסך היצוא הישראלי בשנה זו.

המדיניות הפיסקלית כתגובה למשבר

עם היוודע ממדיו של משבר הקורונה התחילה הממשלה בגיבוש והפעלה של תכנית להתמודדות עמו, שהורחבה שלוש פעמים בהמשך. זאת במטרה להקטין את הנזקים למגזר העסקי ולמשקי הבית. הסיוע ניתן לעסקים באמצעות מענקים, מתן אשראי, ערבויות מדינה, השתתפות בתשלומי ארנונה, וכן תשלומי דמי אבטלה לעובדים שהוצאו ממעגל העבודה. העלות הכוללת של צעדי הממשלה מסתכמת במעל 100 מיליארד ₪, שמומנו בעיקר באמצעות גיוסי חוב בארץ ובחו”ל. מתוכם מענקי הסיוע שניתנו לעצמאים ולעסקים הסתכמו בכ-26 מיליארד ₪ (נכון לסוף דצמבר 2020):

מקור: משרד האוצר

אל מול הצעדים הפיסקליים שנקטה, רשמה הממשלה ירידה חדה בגביית המיסים בשל הירידה בפעילות במשק. השילוב של הפעלת תוכניות סיוע לנפגעים מהמשבר מחד וקיטון בהכנסות הממשלה מאידך, הגדיל את הגירעון הממשלתי לכ 12 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר עלה ל 73%. ועדיין, מצבה של ישראל טוב ביחס לחלק ממדינות העולם – כך למשל, רמת החוב לתוצר בישראל נותרה נמוכה משמעותית מרמת החוב ביחס לתוצר בקרב הכלכלות המפותחות, הנאמדת ב 125% בממוצע.

חוב ממשלתי ביחס לתוצר – ישראל אל מול הכלכלות המפותחות

מקור: בנק ישראל ומשרד האוצר, עיבודי דן אנד ברדסטריט

התפתחויות במגזר העסקי – נתוני פתיחות וסגירות עסקים

בשנת 2020, תחת משבר הקורונה, בסופו של דבר נסגרו כ-75,000 עסקים, נתון המהווה עליה של כ-65% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים. מנגד נפתחו בשנת 2020 רק כ-40,000 עסקים חדשים, ירידה של כ-30% בהשוואה לשנת 2019 בה נפתחו כ-56,000 עסקים. בין הענפים הבולטים בהם נרשמה כמות גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות (כ-4,000 מסעדות ודוכני מזון נסגרו), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (כ-2,000 עסקים נסגרות בתחום), הסעות ותחבורה (כ-1,200 עסקים נסגרו בתחום), חנויות אופנה והלבשה (כ-950 נסגרו בתחום) ועוד.

לאור הנתונים, שנת 2020 הייתה השנה הראשונה מזה עשור בה המשק התכווץ (כלומר תוספת העסקים נטו הייתה שלילית – כמות סגירות העסקים גבוהה מכמות פתיחות העסקים). בסך הכל המשק התכווץ בשנת 2020 בכ- 35,000 עסקים המהווים ירידה של 6% בכמות העסקים במשק. בתום שנת 2020, פועלים במשק הישראלי כ-573,000 עסקים פעילים.

למרות ששנת 2021 התחילה בסגר נוסף, לאור מבצע החיסונים הנרחב, הירידה בתחלואה והפתיחה המחודשת של מספר ענפים במשק, להערכתנו נתוני פתיחות וסגירות עסקים בשנת 2021 צפויים להיות טובים יותר בהשוואה לנתוני שנת 2020, אך עדיין פחות טובים מנתוני שנת 2019, טרם עידן הקורונה. כך צפויים להערכתנו בשנת 2021 להיפתח 45-50 אלף עסקים ולהיסגר 55-60 אלף עסקים, והמשק צפוי להתכווץ ב 10-15 אלף עסקים בסך הכל, המהווים התכווצות של 2.5%-2% בכמות העסקים.

פתיחות וסגירות עסקים, וההסתברות לסגירת עסק

מקור: דן אנד ברדסטריט

תחזית לשנת 2021

השנה החדשה התחילה עם סגר נוסף, שלישי, אשר העיב על פעילות המסחר ונותני השירותים עד לסיומו, אך במקביל, תחת תמיכת הממשלה והרתמות התקשורת, הורחב מבצע החיסונים. נכון לתחילת מרץ 2021 חוסנו כ-5 מיליון אנשים בישראל במנה הראשונה, מתוכם כ-4 מיליון גם במנה השנייה. העלייה במתחסנים בקרב הציבור בישראל צפויה להפחית את התחלואה במשק ובכך להטיב עם המשק והעסקים. על בסיס זה, החלה הממשלה במתן הקלות למשק, בעיקרן הנפקת “תו ירוק” למחוסנים למשך חצי שנה, אשר פוטר מחובת בידוד כתוצאה ממגע הדוק עם חולה מאומת או לאחר חזרה מחו”ל, ופתיחה מחודשת, באופן מבוקר ותחת מגבלות, של ענף המלונות, ענף התרבות, ענף הפנאי וענף מסעדות ובתי קפה. מנגד, בסוף יוני 2021 צפויים להסתיים חלק מהצעדים התומכים של הממשלה כלפי העסקים, במסגרת סיום התוכנית הכלכלית שהתוותה לטיפול והתמודדות עם השלכות המשבר על הכלכלה, וכלפי שוק העבודה (סיום מתן דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל”ת). בנוסף, עסקים יידרשו לחזור לפרוע הלוואות שנדחו או הוקפאו במהלך שנת 2020. זאת כאשר אי-וודאות פוליטית שוררת במשק, לאחר שהממשלה הנוכחית מתפזרת, בדרך למערכת בחירות נוספת במהלך חודש מרץ 2021, רביעית תוך שנתיים. כך שחלק מהאתגרים שאפיינו את המשק בשנת 2020 צפויים ללוות את המשק גם במהלך שנת 2021.

למרות האתגרים הצפויים במהלך שנת 2021, המשק הישראלי מסורתית מאופיין בחוסן רב, ובהסתמך על משברי עבר, מקומיים (אירועים ביטחוניים) ועולמיים (המשבר הכלכלי של 2008-2009), בדרך כלל נוטה להפגין התאוששות מהירה לאחר משברים. עדות ליכולת התאוששות מהירה של המשק הישראלי הוצגה גם בשנה החולפת, תחת תקופת הקורונה, כאשר מיד בתום תקופות שני הסגרים הקודמים נרשמה עליה במרבית המדדים הכלכליים המקומיים. בעקבות הפתיחה המחודשת של המשק, להערכתנו צפויה עלייה בנפח פעילות  העסקים, ובהתאמה, עליה מחודשת בצריכה הפרטית בקרב הציבור. על בסיס קצב החיסון המהיר, המשק הישראלי צפוי לחזור להציג צמיחה חיובית כבר בשנת 2021, המוערכת ב 6%-4%. בכל הקשור בנתוני פתיחות וסגירות עסקים, שנת 2021 צפויה להיות שנה טובה יותר בקרב העסקים בהשוואה לשנת 2020, אך עדיין פחות טובה משנת 2019, טרם עידן הקורונה.