מי מפחד מדו”חות כספיים?

לירן זערור, מנהל מחלקת אנליזה בחברת דן אנד ברדסטריט, מסביר לכם איך נכון לקרוא דו”חות כספיים של חברות ומה ניתן להבין מהם

עד כמה חשוב להכיר את הדו”ח הכספי של הפרטנרים העסקיים שלנו, של הלקוחות שלנו, של עצמנו? מה ניתן בכלל ללמוד מהדו”ח העסקי ומה מסתתר מאחורי הסעיפים הדיכוטומיים והמספרים הרבים הנרשמים לאורך הדו”ח?

ובכן, מסתבר שהדו”חות הכספיים יכולים לתת לנו המון מידע, אם רק נדע איך לקרוא נכון את המספרים, המגמות, ואת מה שאפשר להבין מ’בין השורות’ של הדו”ח. “הדו”ח הכספי הוא עוד אינדיקציה חשובה בדירוג חברות מאחר ובזמן שגרה ניתן ללמוד הרבה ממה שרשום בו”, מסביר לירן זערור, מנהל מחלקת אנליזה בחברת דן אנד ברדסטריט, “לדו”חות יש מבנה אחיד לרוב – הכולל מאזן, דו”ח רווח והפסד, תזרים מזומנים וכו’. כשאנחנו מקבלים דו”ח כספי אנחנו מצפים לראות תבנית מסוימת ויודעים להתייחס לסעיפים שיש בדו”חות ולנתח אותו די בקלות. אפשר ללמוד מהדו”חות הרבה על המצב הפיננסי של החברה כי אנחנו רואים תוצאות חשבונאיות מפורטות של החברה. בסוף החברה מוכרת מוצרים או שירותים וסחורות ואמורה להרוויח. אנחנו רואים את נכסי החברה מול ההתחייבויות שלה ומבינים את פעילות החברה ומצבה הכלכלי והכללי”.

הדו”חות הכספיים מחוברים על ידי רו”ח מוסמך והם חשובים בראש ובראשונה לבעלי העניין בחברה. הדו”ח מגיע לבעלי המניות ולמנהלים ומסייע להם בקבלת החלטות אסטרטגיות וטקטיות הקשורות לחברה, כולל שימור וייעול תהליכים אשר חיוניים להגשמת מטרותיה העסקיות. במקביל, הדו”ח הכספי מעניין גם גורמים נוספים. כך למשל, כאשר אדם רוצה למכור את החברה שברשותו, הרוכשים ירצו לעבור בקפידה על הדו”חות הכספיים. גם שותפים אפשריים, משקיעים, מנהלים ונותני אשראי רוצים לראות את הדו”ח הכספי אשר מעניק כאמור רקע פיננסי על החברה, “יש לנו נגישות לדו”חות הכספיים של החברות ומדי פעם מגיעים אלינו ספקים שלפני שהם מתחילים לעבוד עם לקוח חדש הם מבקשים מאיתנו שנגיע לדו”ח הכספי של החברה עליה הם מעוניינים לקבל מידע. אנחנו מגיעים לדו”ח הכספי ומנתחים אותו, ובאמצעות מקורות מידע נוספים שיש לנו את הנגישות אליהם, ננתח את מצב הלקוח הפוטנציאלי וניתן חוות דעת באם כדאי לעבוד איתו, ואם כן, באיזו צורה ועד כמה ניתן לתת לו קרדיט”, מסביר זערור.

על שולחן הניתוחים: איך מנתחים את המידע בדו”ח?

“כשאנחנו מקבלים דו”ח כספי אנחנו רוצים להבין באיזה ענף החברה פועלת ובודקים האם היא מתנהלת כמו רוב הענף שלה, או לסירוגין, בצורה יותר או פחות טובה. חשוב לנו לראות שהדו”חות הכספיים אותנטיים, שרואה חשבון חיצוני חתום עליו. ורק אז אנחנו נכנסים לעולמות הניתוח ולעיבוד המידע הרב שניתן לקבל מהם” מסביר לירן זערור, שמחלק את הדו”ח לשלשה חלקים מרכזיים הכוללים: חלק ראשון ובו המאזן, חלק שני הכולל רווח והפסד, וחלק שלישי הכולל תזרים מזומנים, “החלק שבו מוצג המאזן מראה מחד את הנכסים, ומאידך את ההתחייבויות וההון העצמי”, מסביר זערור, “כשאנחנו בוחנים את הדו”ח של החברה אנחנו עושים חישובים של יחסים פיננסיים הקשורים לסעיפים האלה ובודקים את היחס בין נכסים להתחייבויות”.

זערור מסביר כיצד יש להתייחס לסעיפים השונים, ולא לקבל את הרשום כנתון יבש, “למשל, בסעיף של ‘רכוש שוטף’ – אם רשום שישנה יתרת חוב שמישהו חייב לחברה אותה אנו בודקים, אני רוצה לראות שהחוב באמת יגיע לחברה ולא כי נוח לרואה החשבון לרשום את יתרת החוב כדי שהמאזן יראה טוב יותר. אם יש ‘מלאי’ ואני רואה שבמלאי אין תזוזה לאורך זמן רב, ויש מלאי גדול יחסית לתחום הפעילות של החברה, אני מבין שרואה החשבון היה צריך למחוק את המלאי כי הוא מה שנקרא ‘מלאי מת’. אנחנו בוחנים את סעיפי הרכוש השוטף שניתן למימוש בשנה הקרובה, בוחנים בכל סעיף את נזילות החברה, מאחר ויכול להיות שלחברה יש הרבה נכסים אבל הם לא נזילים – ואם קורה משהו דרמטי שמצריך מזומנים אז החברה בבעיה. יש בנכסים גם ‘נכסים קבועים’, כמו בניין או מכונות, ובמצב שכזה בוחנים את מצבת הנכסים וכן מייחסים השפעה ליכולת של החברה לממש את אותם נכסים, תוך בידול בין אלה שניתן לממש מהר, לבין אלו שלא”.

גם בצד של ההתחייבויות ניתן לקבל מידע רב אם בוחנים את הנתונים לעומק, “כשאנחנו רואים חובות והתחייבויות אנחנו בודקים עד כמה מקובל שיהיו התחייבויות בסכומים המדוברים בתוך הענף בו החברה פועלת. אנחנו בודקים למי החברה חייבת כספים. לפעמים החברה חייבת סכום גדול הרשום כהלוואת בעלים וזה דווקא מראה שלבעלים יש יכולות כלכליות, בעוד חברה שחייבת סכום קטן יותר לנותני אשראי שונים, נמצאת בסיכון גדול יותר. הכלל הוא שצריך לבדוק כל חברה בפני עצמה. עושים ניתוח של ההתחייבויות ובודקים האם החברה הגדילה את ההלוואות לבנקים – שזה לפעמים בסדר אם פעילות החברה גדלה. אך אם בחברה מסוימת, גידול ההלוואות נוצר בגלל עיכוב בתשלומים מצד הלקוחות שלה, יש כאן מצב סיכוני. אנחנו עושים את הניתוחים מתוך מטרה לזהות מגמות שיכולות להשפיע לחיוב או לשלילה על החברה. יש גם התחייבויות לטווח הקצר או לטווח הארוך אשר משפיעות על האופן שבו ניתן לבחון את המאזנים בדו”ח הכספי, כאשר בסופו של דבר אנחנו רוצים לראות שצד הנכסים חייב להיות שווה לצד התחייבויות פלוס ההון העצמי של החברה. ככל שאני יודע שההון העצמי של החברה גבוה אז ההתחייבויות שלה קטנות יותר. אם לחברה מצבת נכסים גבוהה שממומנת על נכסי החברה אז המצב שלה בריא, אם היא ממונפת על ידי הלוואות ונכסים חיצוניים זה מצב פחות בריא”.

החלק השני, זה של הרווח וההפסד, מעניק גם הוא תובנות רבות כאשר מתבצע ניתוח נכון של הדו”ח. יש שיציגו בשורה העליונה של סעיף הרווח וההפסד את המכירות או ההכנסות בצירוף סיכום שנתי של כמה החברה הרוויחה או הפסידה בתקופת זמן מוגדרת, “סעיף מרכזי שצריך להיבחן הוא כמובן האם ההכנסות גדלו או קטנו בפרק הזמן שנבחן בדו”ח”, מסביר זערור, “אנחנו לא מתלהבים מחברה שצמחה בצורה משמעותית מאוד בתוך זמן קצר. צמיחה גדולה ופתאומית עשויה לא להיות מבוקרת ומביאה לעיתים לאיבוד שליטה וקריסה של החברה. מצד שני, אם רואים שפעילות של חברה קטנה משנה לשנה, זה לא בהכרח סימן רע. יתכן וחברות מסוימות מחליטות להתמקד רק בתחומים מסוימים, ולהפסיק לעבוד על תחומי פעילות אחרים שמייצרים הפסד או היעדר רווח. כלומר, הסעיף שמדבר על רווח והפסד צריך להיבחן יחד עם נתונים נוספים ולא רק על סמך קיטון או גידול בהיקפי הפעילות”. זערור מצביע על סעיפי ‘עלות המכר’, הרווח הגולמי, הוצאות הנהלה כלליות – הכוללות משכורות מנהלים, הוצאות שיווק, פרסום הובלה וכו’ –  רווח תפעולי, הוצאות מימון ומיסים, וכמובן, הרווח הנקי, כסעיפים שיכולים להעניק מידע רב על מצב החברה, “גם את הרווח הנקי צריך לשים בפרופורציות מאחר וזה רווח נקי על הנייר אשר לא תמיד משקף את ההליך התזרימי. הרווח המשתקף הוא חשבונאי, אך הוא לא מבטיח שהכסף אכן נכנס לבנק, הן בגלל תנאי אשראי שהוענקו ללקוחות, והן בגלל סיבות אחרות כמו אי תשלומים של לקוחות וכו'”.

החלק השלישי בדו”ח נוגע בנושא תזרים מזומנים, כלומר מה קורה בחברה מבחינת הכסף המזומן. בעבר, לא היה נפוץ לדווח על המצב התזרימי אולם קריסה של חברות שנחשבו כרווחיות גרמו לתשומת לב רבה יותר למצב התזרימי של חברות. כיום כבר מובן שלהיות רווחי ‘על הנייר’ לא תמיד מספיק כדי לשרוד במצב שבו כסף שהחברה מרוויחה לא נכנס לחשבון הבנק שלה, בגלל חובות אבודים או תנאי אשראי גרועים, “הדו”ח מייצג את המצב התזרימי של החברה בשלשה תחומים. בפעילות השוטפת שבה החברה יכולה לעשות למשל כסף מהשקעות שונות. פעילות שוטפת של קניה ומכירה, ובפעילות מימון אם החברה לקחה הלוואה”, מסביר לירן זערור, “בסוף הסעיף הזה מראה כמה מזומן נכנס ו/או יצא מהחברה. חברות לא קורסות בגלל שיש להן יותר מדי נכסים או התחייבויות, אלא כי אין להן מזומן והן לא נזילות. וזו הבעיה הגדולה ביותר שיכולה להיות לחברה, כאשר יש לה יותר מדי התחייבויות מול הבנקים ונותני האשראי ואין להן מספיק כספים נזילים לעמוד בתשלום ההתחייבויות. מצב שכזה יכול לקרות בגלל התנהלות לקויה המתרחשת לאורך זמן, או בעקבות משבר שמכריח את החברה לשלם כספים רבים בתקופת זמן קצר, לפעמים ללא הכנסות מזומנים אשר מעניקות אוויר לנשימה עבור החברה בתקופת המשבר”.

לא על הדו”ח הכספי לבדו

לדברי זערור, קריאה נכונה של הדו”ח, הבנת המשמעות של חריגות בדו”ח הכספי של החברה, הבנת המגמות השונות והכיוון אליו החברה פונה, יכולים לעזור לבעלי עסקים בהתנהלות השוטפת של העסק שלהם. התובנות המתקבלות מהדו”ח הכספי יסייעו לחברות לשפר את הבנת העסק שלהם או של השותפים העסקיים הקיימים והפוטנציאליים שלהם, וגם להחליט על סמך הדו”ח באם לעבוד עם לקוחות אחרים, ואם כן, כמה אשראי לתת להם, “הדו”ח יכול להעניק תובנות עסקיות רבות לבעלי אינטרס בחברה הנבדקת. הניתוח שלנו מיידע את הלקוחות לגבי מצב החברה הנבדקת ובאם מדובר בחברה מצליחה או שלא. אנחנו יודעים להתריע באם צריך לשים לב לסימני אזהרה כאלה או אחרים, לבדוק ולוודא באם נכסי החברה אמיתיים או פיקטיביים, האם החברה רווחית או שלא, ועוד פרטים נוספים רבים שיכולים לסייע באופן משמעותי וקריטי לאנשים המקבלים החלטות עסקיות”. לדברי זערור, הדו”ח הכספי הוא עוד נדבך במארג הכלים של דן אנד ברדסטריט המאפשר לה לשקף בזמן אמת את מצבו של כל עסק בישראל, “חשוב לציין שעל אף המידע הרב שניתן להפיק מהדו”ח, בחברת דן אנד ברדסטריט לא מסתמכים רק על הדו”ח הכספי כדי להבין את התמונה המקיפה על המצב הכלכלי של החברה הנבדקת. במקביל אנחנו בודקים, מבקשים ומקבלים מסמכים עדכניים נוספים, כולל מספרים לא מבוקרים ומסמכים בנקאיים, וזאת כדי להשלים את התמונה העסקית המלאה של העסק ולהצליב את המידעים הרבים שאנחנו משיגים ממגוון מקורות שונים. כל זה נותן לנו ערך מוסף בהבנת מצב החברות בישראל וביכולת להעניק ללקוחות שלנו מידע מדויק שעוזר להם לקבל את ההחלטות העסקיות הנכונות”.