תמונת מצב המשק – סיכום שנת 2020 ותחזית לשנת 2021

שנת 2020 ללא ספק, הייתה שנה מטלטלת  עבור כלל הענפים במשק. כבכל סיומה של כל שנה, דן אנד ברדסטריט מספקת סקירה מקצועית ומקיפה המסכמת את האירועים המהותיים שהתרחשו בשנה החולפת ומשקפת את ההשפעות על הענפים המניעים את הכלכלה בישראל. בסקירה תקבלו את תמונת המצב במשק הישראלי לעומת הכלכלה העולמית, נתוני פתיחת וסגירת עסקים, יוצגו הענפים בהם נרשם סיכון גבוה במיוחד, מוסר התשלומים לאור השפעות התקופה, זרקור על ענף הייטק ועל ענף המסעדנות וכמובן נסיים בתחזית הצפויה לנו ב2021.

1. הכלכלה העולמית

שנת 2020 אופיינה במיתון עולמי, בצל התפרצות מגפת הקורונה והתפשטותה. כך, ההאטה בצמיחה העולמית בשנת 2020 נאמדת בכ-4.2%, לאחר צמיחה חיובית של כ-3% בשנת 2019. עיקר ההאטה התרחשה במדינות היורו בהן התוצר התכווץ בכ-7.2% באופן מצרפי, בעוד שבארה”ב התוצר התכווץ בכ-3.7% ובכלכלות המתפתחות התוצר התכווץ בכ-3.3%. סין, המדינה בה החלה המגפה, הינה המדינה היחידה שמציגה צמיחה חיובית בשנת 2020, בשיעור של כ-1.9%.

טרם פרוץ המגפה שנת 2020 התחילה דווקא עם הסכם סחר חדש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה”ב וסין, שסיים סכסוך שנמשך על פני כשנתיים. בשנים שגרתיות ארה”ב וסין מהוות יחדיו מקור לכ-35% מהצמיחה העולמית, כאשר סיום מלחמת הסחר באמצעות יישום הסכם חדש אמור היה להטיב עם הכלכלה הגלובלית.

אומדני צמיחה בתמ”ג לשנת 2020 לפי אזורים , באחוזים

מקור: קרן המטבע הבינלאומית ועיבודי דן אנד ברדסטריט

2. המשק הישראלי

המשק הישראלי, כמו כלכלות מקומיות רבות ברחבי העולם, הושפע בשנת 2020 מהותית ממשבר הקורונה. כך המשק הציג בשנת 2020 התכווצות בתוצר בשיעור של כ-3.7% לאחר צמיחה חיובית בתוצר של 3.5% בשנת 2019. מרבית התכווצות התוצר מקורה בירידה בצריכה הפרטית (בשיעור של כ-11%) ובהשקעה בנכסים קבועים (בשיעור של כ-7.5%). מנגד, עליה בצריכה הציבורית (בשיעור של כ-3%) וחוסנה של תעשיית ההייטק, שהמשיכה להציג פעילות ענפה ולהוות מרכיב מהותי ביצוא מישראל תחת המשבר, מתנו את הירידה בצמיחה.
בנוסף, חוסר ביטחון תעסוקתי הורגש במהלך כל השנה בשוק העבודה. בשני הסגרים כמות דורשי העבודה הגיעה לכ-1 מיליון איש ושיעור האבטלה הרחב במשק עומד בסוף השנה על כ-16%.

תחת השפעת הקורונה, במהלך שנת 2020 שובשה הפעילות העסקית בענפים רבים במשק, בפרט ענפים התלויים בהתקהלות לצורך קיום פעילותם העסקית השוטפת, בהם ענפי התיירות התעופה והמלונאות, ענף האירועים , ענף תרבות הפנאי, ענף המסעדות ועוד. בנוסף, תחת הסגרים שובשה פעילות המסחר ונותני שירותים שונים. עם היוודע ממדיו של משבר הקורונה התחילה הממשלה בגיבוש והפעלה של תכנית להתמודדות עמו, שהורחבה שלוש פעמים בהמשך. זאת במטרה להקטין את הנזקים למגזר העסקי ולמשקי הבית. הסיוע ניתן לעסקים באמצעות מענקים, מתן אשראי, ערבויות מדינה, השתתפות בתשלומי ארנונה, וכן תשלומי דמי אבטלה לעובדים שהוצאו ממעגל העבודה. העלות הכוללת של צעדי הממשלה מסתכמת בכ-150 מיליארד ₪, שמומנו בעיקר באמצעות גיוסי חוב בארץ ובחו”ל.

אל מול הצעדים הפיסקליים שנקטה, רשמה הממשלה ירידה חדה בגביית המיסים בשל הירידה בפעילות במשק. השילוב של הפעלת תוכניות סיוע לנפגעים מהמשבר מחד וקיטון בהכנסות הממשלה מאידך, הגדיל את הגירעון הממשלתי לכ 13-14 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר עלה ל 75%-73% (אומדן). ועדיין, מצבה של ישראל טוב ביחס לחלק ממדינות העולם. הנסיגה בתוצר (3.7%) דומה לשיעור הנסיגה בתוצר בארה”ב ונמוכה מהנסיגה בתוצר הממוצע בקרב המדינות המתפתחות וממדינות גוש היורו (הנאמדת בכ-7.2%). גם רמת החוב לתוצר בישראל נותרה נמוכה משמעותית מרמת החוב ביחס לתוצר בקרב מדינות ה-OECD, בממוצע (הנאמדת ב 120%-115%). מצבה הטוב של ישראל ביחס למדינות אחרות, ואיתנותה של הכלכלה בישראל, למרות הכל, גרמו לשלוש חברות דירוג האשראי פיץ’, P&S ומודיס לאשר במהלך שנת 2020 בזו אחר זו את דירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל . בכך, מתאפשר לישראל להמשיך לגייס חובות בחו”ל בריביות נמוכות.

הישג נוסף לישראל הינו הסמכי נירמול היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו בדרך לשיתופי פעולה כלכליים עם מדינות אלה, שכבר החלו, בפרט עם איחוד האמירויות, שצפויה לצרוך שירותים מישראל בשנים הקרובות, בדגש על הייטק.

שנת 2020 מסתיימת באי—וודאות פוליטית, לאחר שהממשלה לא הצליחה לאשר תקציב ומתפזרת, בדרך למערכת בחירות נוספת, רביעית תוך שנתיים (מערכת הבחירות הנוספת לא צפויה להשפיע לרעה על דירוג האשראי של ישראל). כך שחלק מהאתגרים שאפיינו את המשק בשנת 2020 צפויים ללוות את המשק גם במחצית הראשונה לשנת 2021.

2.1. התפתחויות במגזר העסקי – נתוני פתיחות וסגירות עסקים

בשנים האחרונות נפתחו בישראל כ-55,000 עסקים בשנה ומנגד נסגרו 40,000-45,000 עסקים מדי שנה. כך, בשנת 2019 נפתחו 56,500 עסקים ונסגרו 45,500 עסקים (תוספת העסקים למשק בשנת 2019 הסתכמה בכ-11,000 עסקים).

בשנת 2020, בצל משבר הקורונה, מצב העסקים במשק השתנה, כך שפחות עסקים נפתחו ויותר עסקים נסגרו. כך, בשנת 2020 נפתחו כ-40,000 עסקים, ירידה של כ-30% בהשוואה לשנת 2019.

הסיבה העיקרית לירידה בפתיחת העסקים בשנת 2020 הינה חוסר הוודאות שאפיינה את המשק. לבעלי עסקים קשה מאוד לקבל החלטות עסקיות בתנאי חוסר וודאות, כשאין כל וודאות להכנסות הצפויות, לצד קושי בניהול התזרים. כך, לאור שיעור האבטלה הגבוה ששרר לאורך כל השנה, כוח הקניה של הציבור קטן והשפיע לרעה על הכדאיות בפתיחת עסק (בשל השפעה שלילית צפויה על הכנסות ותזרים העסקים, כאמור). כמו כן, בדרך כלל לטובת פתיחת עסק, בעל העסק נעזר בחסכונות ובליווי מימוני. אולם, על רקע המשבר, גם החסכונות של הציבור הצטמצמו (חלק מהחסכונות אף הוסטו לרכישת דירות, בפרט ברבעון השלישי) ובמקביל נרשמה ירידה בנגישות למקורות מימון. בחודשים האחרונים של שנת 2020 המשק נכנס למעין “שגרת קורונה” והפעילות העסקית התאימה את עצמה למציאות החדשה. בהתאמה, אנו עדים בחודשים האחרונים לשינויי תחומי עיסוק מצד עסקים ולהסבה של מובטלים לכדי פתיחת עסקים, בתחומים שונים ברוח התקופה, כגון סחר אלקטרוני, משלוחים, מיזמים שונים, קורסים והדרכות, בישול ואפיה ביתיים ועוד, מגמה שמתנה את הירידה בפתיחות עסקים.

לגבי סגירות עסקים, בשנת 2020 תחת משבר הקורונה נסגרו קרוב ל-75,000 עסקים, נתון המהווה עליה של כ-65% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45 אלף עסקים. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק עלתה לשיעור של כ-12%, לעומת הסתברות לסגירה בשיעור של כ-7.5% בשנת 2019. בין הענפים הבולטים בהם נרשמה כמות גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות (כ-4,000 מסעדות ודוכני מזון נסגרו), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (כ-2,000 עסקים נסגרות בתחום), הסעות ותחבורה (כ-1,200 עסקים נסגרו בתחום), חנויות אופנה והלבשה (כ-950 נסגרו בתחום) ועוד.

פתיחות וסגירות עסקים, וההסתברות לסגירת עסק

לאור הנתונים, שנת 2020 הינה השנה הראשונה מזה עשור בה המשק התכווץ (כלומר תוספת העסקים נטו הינה שלילית – כמות סגירות העסקים גבוהה מכמות פתיחות העסקים). בסך הכל המשק התכווץ בשנת 2020 כולה בכ- 35,000 עסקים המהווים ירידה של 6% בכמות העסקים במשק. בתום שנת 2020, פועלים במשק הישראלי כ-573,000 עסקים פעילים.

2.2. הענפים המסוכנים והיציבים ביותר במשק

הענפים המסוכנים והיציבים ביותר במשק , 2020

* מקור: דן אנד ברדסטריט

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט בשנת 2020 הענפים המסוכנים ביותר במשק היו ענף המסעדות ברים ובתי קפה, ענף סוכנויות נסיעות וענף האופנה. מנגד, הענפים היציבים במשק הינם ההייטק, תעשיית המזון ותעשיית הפרמצבטיקה.

הענפים המסוכנים ביותר במשק, 2019-2020

• ענף מסעדות ברים ובתי קפה – נחשב מסורתית לענף בסיכון גבוה, גם בעתות שגרה (ללא משבר כלכלי), בעיקר בשל הצורך המתמיד בחדשנות, קיומם של טרנדים ומגמות מתחלפות, נאמנות לקוחות נמוכה, רגישות גבוהה למחיר, היעדר ידע וניסיון ניהולי של חלק מבעלי העסקים ועוד. לכך התווספו בשנים האחרונות שינויים רגולטוריים המכבידים על העלויות התפעוליות של בעלי העסקים בענף – הסדרת שכרם של המלצרים וחיובם במס (“חוק הטיפים”) והטלת היטל על העסקת עובדים זרים, המאפשר לרשויות המס לגבות מהמסעדות גם רטרו-אקטיבית בגין העסקת עובדים זרים בשנים קודמות. משבר הקורונה, על שלושת סגריו, אף הגביר את רמת הסיכון בענף, והביא לעליה בכמות הסגירות בענף ולירידה ניכרת בפדיון הענפי כתוצאה מהמודל של טייק-אווי ומשלוחים בלבד, ללא ישיבה במסעדה (להרחבה – ראה זרקור על ענף – ענף המסעדות). בזהה לשנת 2019, גם בשנת 2020 ענף זה הינו המסוכן ביותר על פי מדדי דן אנד ברדסטריט.
• ענף סוכנויות נסיעות – סבל משיבוש ניכר בשנת 2020, בשל הקיפאון העולמי בענף התיירות והנסיעות. בישראל פועלות כ-450 סוכנויות נסיעות, על פי הערכות בשנת 2020 הירידה בהיקף הפעילות בענף נאמדת בכ-75% לעומת שנת 2019, כאשר שיווק חבילות נופש במחצית השנייה של השנה ליעדים “ירוקים” דוגמת איחוד האמירויות ואיי-סיישל לא פיצו על הירידה הניכרת בענף. הענף הינו הענף השני המסוכן ביותר בשנת 2020, בשנת 2019 הענף אינו נמנה בקרב הענפים המסוכנים במשק.
• ענף האופנה – ענף חנויות האופנה סבל משיבושים רבים בפעילותו במהלך שנת 2020, בפרט במהלך שני הסגרים, כיוון שעל בסיס תמהיל המוצרים הנמכר בחנויות, הענף אינו נחשב לענף חיוני תחת הגדרות הממשלה. קיימת שונות בין הרשתות הגדולות אשר חלקן הניכר הפעיל אתר סחר מקוון עוד טרם המשבר לעומת חנויות אופנה עצמאיות, אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר. הענף אופיין בשנים האחרונות בסיכון גבוה כתוצאה מתחרות מול אתרי קניות זרים (עסקאות הפטורות ממע”מ וממכס[2]) ומהגדלת הקניות שביצעו ישראלים בחו”ל במסגרת “טיולי שופינג” שהתאפשרו כתוצאה מרפורמת השמיים הפתוחים. בשנת 2020, בצל משבר הקורונה, רמת הסיכון בענף נותרה גבוהה (כתוצאה משיבוש במסחר תחת המגבלות והסגרים, ירידה בצריכה הפרטית של הציבור ועוד – להרחבה ראה זרקור על ענף – ענף האופנה) והענף נחשב לענף השלישי המסוכן ביותר (לאחר שבשנת 2019 היה הענף השני המסוכן ביותר).

הענפים היציבים במשק, 2019-2020

• ענף ההייטק (בנטרול חברות הזנק) – הפעילות בענף אופיינה בפריחה כפועל יוצא של ביקושים עולמיים לשירותי הייטק בתקופת משבר הקורונה העולמי. כך, הענף המשיך לרשום צמיחה גם בשנת 2020 וחלקו של ההייטק ביצוא הכולל מישראל המשיך לעלות, בהמשך מגמה משנת 2019. הענף נמצא כיציב ביותר בשנת 2020 תחת המשבר. זאת לאחר שגם בשנת 2019 נמנה בקרב הענפים היציבים והיה הענף השלישי ביציבותו.
• תעשיית המזון – ענף המזון חווה צמיחה בפעילות בשנת 2020 תחת המשבר. כך הציבור אגר מזון רב לפני ובתקופת הסגר הראשון. תחת הקיפאון של ענפי התיירות והתעופה, במרבית השנה נמצאו ברגע נתון בישראל כמות גבוהה יותר של אזרחים בהשוואה לתקופה רגילה בה חלק מהאזרחים שוהים בחו”ל. בנוסף, המסעדות ובתי קפה נותרו סגורים בסגרים וטרם חזרו למתכונת מלאה. על רקע מגמות אלה, הציבור רכש השנה יותר מזון ברשתות ובחנויות המזון. בסך הכל הפדיון בענף המזון עלה בשנת 2020 בכ-10%. בהתאמה לתנאי המשק, אותרו במאגרינו יצרני מזון רבים שהסיטו פעילות מהשוק המוסדי, ששובש, לכדי התמקדות בערוץ הקמעונאי.
• תעשיית הפרמצבטיקה – נחשבת באופן מסורתי לענף יציב, בדרך כלל נמנית אף היא בקרב הענפים היציבים במשק. בשנת 2020 חזרה להיכלל בקרב הענפים היציבים, בין היתר, לאור הימצאותה של כמות אוכלוסייה גבוהה יותר בישראל ברגע נתון (יותר אנשים צורכים תרופות ומוצרים פרמצבטיים), ובשל היוותרותם של בתי המרקחת פתוחים לאורך כל השנה (הענף על מקטעיו נחשב כענף חיוני תחת הגדרות הממשלה והמשיך לפעול כסדרו).

ענף שירותים פיננסיים אופיין בעליה בסיכון של הלווים, כתוצאה מעליה ברמת הסיכון הכללית במשק תחת משבר הקורונה. כך לווים רבים, באישור בנק ישראל, דחו החזרי הלוואות במהלך שנת 2020. בתקופה 03-11/2020 המערכת הבנקאית אשרה כ-860,000 בקשות לדחיית תשלומי הלוואות בסכום כולל של כ-10.8 מיליארד ₪. בהלימה, הבנקים הגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי ורשמו נסיגה במדדי הרווחיות. חוסר וודאות שרר במהלך השנה גם בשוק האשראי החוץ בנקאי. גם ענף הכימיקלים אופיין בנסיגה בהכנסות וברווחיות, על רקע הירידה העולמית הגבוהה בתצרוכת הנפט ומוצריו במהלך שנת 2020 (בעיקר בשל שיתוק ענף התעופה העולמי, לצד אי-שימוש בכלי רכב ממונעים בתקופת סגרים ברחבי העולם). כתוצאה, ענף שירותים פיננסיים וענף הכימיקלים, שבדרך כלל נמנים בקרב הענפים היציבים, ירדו באיתנותם אל מחוץ לצמרת הענפים היציבים במשק בשנת 2020.

2.3 שינויים ברמת הסיכון של ענפים נבחרים

 שינויים ברמת הסיכון של ענפי משק נבחרים , 2020

מקור: דן אנד ברדסטריט

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנת 2020 בצל המשבר, נרשמו תמורות גבוהות במדדי הסיכון בקרב חלק מענפי המשק, בשיעורים גבוהים ביחס לשנה ממוצעת. כך שיעורי השינוי ברמת הסיכון בענפים לעיל גבוהים השנה משמעותית ביחס לשיעורי השינוי בסיכון שנרשמו בקרב ענפים אלה בשנת 2019.

השינוי המהותי ביותר ברמת הסיכון בשנת 2020 נצפה בענף סוכנויות נסיעות, לאור הקיפאון העולמי בענף התיירות והנסיעות (עליה בסיכון של 39% בשנת 2020), כאשר גם ענפי המלונאות והמסעדות חווים עליה גבוהה ברמת הסיכון בשנת 2020 (של 16% ו-15% , בהתאמה), אם כי עליה זו מותנה באופן מסוים כתוצאה משיעור קבלת מענקים גבוה מהממשלה. עליה גבוהה נרשמה גם ברמת הסיכון של ענף הבניה (15%), הנובעת מירידה במכירת דירות חדשות, בפרט קבלנים הממוקדים בפרויקטים של “מחיר למשתכן”, היעדר נגישות גבוהה למקורות מימון ולקבלת מענקים, לצד ירידה בהתחלות הבניה. תחת המגמות הענפיות נקלעו כ-2,000 חברות בתחום בניה ייזום ותשתיות, כאמור, לכשל פיננסי במהלך שנת 2020, כפול מכמות הכשלים בענף בשנת 2019, שהסתכמה בכ-1,000 קבלנים.  העלייה בסיכון בענף הבניה גוררת עמה עליה בסיכון בענף המתכת (המהווה כתשומה לענף הנדל”ן), בשיעור של כ-10%. בענף המתכת אף דווח על ירידה בפריון הענפי וביצוא. ענפים נוספים אשר מאופיינים בעליה ברמת הסיכון: תחבורה (בשיעור של 8%), חנויות אופנה (13%) ומסחר בדלק (6%).

ענפים אשר מאופיינים בירידה ברמת הסיכון, בצל המשבר, הינם ענף המזון על מקטעיו (נרשמה ירידה של 11%-10% בסיכון בתעשיית המזון, בפעילויות של יבוא וסחר במזון ובערוץ הקמעונאי – רשתות מזון וחנויות מזון) לאור העלייה בקניות מזון מצד הציבור, ענף ההייטק (ירידה של 10% בסיכון) אשר המשיך לצמוח ולייצא שירותים במהלך התקופה חרף המשבר, תעשיית הפרמצבטיקה (ירידה של 7% בסיכון) ובתי מרקחת (ירידה של 6% בסיכון) וענף המחשבים על מקטעיו (נרשמה ירידה של 6%-5% בסיכון בשרותי מחשבים ובחנויות מחשבים) לאור העלייה בשימוש של הציבור באמצעים טכנולוגיים (העברת שוק העבודה לעבודה מרחוק ומתווה מערכת החינוך בישראל ללמידה מרחוק של קבוצות הגיל הבוגרות במהלך השנה העלו את הביקושים ואת הרכישות של מחשבים וציוד נלווה, וכן את השירותים הנצרכים בשל כך).

2.4. מוסר התשלומים במשק

בשנת 2020, בהלימה למצב העסקים במשק, חלה נסיגה משמעותית במוסר התשלומים המוסכם במשק. ההרעה החלה עוד בחודשים דצמבר (2019)-ינואר (2020), טרם פרוץ המשבר, בעקבות דחיית תשלומים בעיקר של מוסדות ממשלתיים על רקע אי-עמידת יעד הגרעון הממשלתי דאז (הגירעון בשנת 2019 עמד על 3.9% מהתוצר, חריגה מיעד תקרת הגירעון שהציבה הממשלה ואשר עמד על 2.9% מהתוצר), תקופה ממושכת של ממשלת מעבר והעדר תקציב מאושר עוד מתחילת שנת 2020.

כך, לאחר ימי אשראי ממוצעים של 93 ימים באחד-עשר החודשים הראשונים לשנת 2019, בחודש דצמבר 2019 ימי האשראי במשק המוסכמים במשק עלו ל-97 ובינואר 2020 טיפסו ל-100 ימים. לאחר ירידה ל-99 ימים בחודש פברואר 2020, בחודש מרץ, עם פרוץ משבר הקורונה בישראל, עלו ימי האשראי ל-108 ימים. גם במהלך הסגר הראשון בחודש מאי ימי האשראי עמדו על 108 ימים ובחודש אוקטובר, תחת הסגר השני ימי האשראי עמדו על 104 ימים. בנובמבר ימי האשראי עלו ל-107 ימים.

בסך הכל, תחת תקופת הקורונה ימי האשראי במשק עלו מ-93 ימים (ממוצע ימי האשראי בשנת 2019) לימי אשראי ממוצעים של 104 ימים בשנת 2020 (עליה כוללת של 11 ימי אשראי). בנוסף, במהלך שנת 2020 כ-20% מהתשלומים לא בוצעו בדייקנות, עומק הפיגור הממוצע עמד בשנת 2020 על 36 ימים (לאחר עומק פיגור ממוצע של 32 ימים בשנת 2019).

התפתחות ימי האשראי המוסכמים במשק

מקור: דן אנד ברדסטריט

3. זרקור על ענף – ההייטק בישראל

ישראל עוד טרם פרוץ משבר הקורונה נחשבת למעצמת הייטק, נוכח ביסוסה כמקור ליצירתיות וחדשנות ועל בסיס איכות ההון האנושי הקיים בה.  במסגרת זו מהווה מרכז מו”פ עולמי עבור חברות בינלאומיות רבות, כאשר למעלה מ-300 חברות הייטק בינלאומיות מפעילות מרכזי מו”פ בישראל.

בשנים האחרונות עלה חלקו של יצוא ההייטק מסך היצוא הישראלי הכולל, בעיקר כתוצאה מהצמיחה המואצת של שירותי הייטק, כחלק מהאצה בביקוש העולמי לשירותים מתקדמים – בעיקר שירותי מחשוב, תוכנה ומחקר ופיתוח, אשר מהווים כמנוע הצמיחה העיקרי של היצוא הישראלי. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2020, במהלכה הביקוש לשירותי הייטק ישראליים המשיך לעלות, ובהתאמה, המשיך לעלות חלקו של יצוא ההייטק מסך היצוא. כך, בשנת 2020 סך היצוא מישראל נאמד בכ-110 מיליארד דולר וחלקם של שירותי הייטק מתוך זה נאמד בכ-33% (כ-36 מיליארד דולר), לאחר שבשנת 2019 סך היצוא מישראל הסתכם בכ-116 מיליארד דולר וחלקם של שירותי הייטק מתוך זה נאמד בכ-29% (כ-33 מיליארד דולר) [3].

היקף היצוא מישראל (סחורות ושירותים – במיליארדי דולרים) ומשקל שירותי ההייטק מהיצוא

מקור: מכון היצוא , שנת 2020 – אומדן

בנוסף, תחת משבר הקורונה, שנת 2020 אופיינה בצמיחה מואצת בגיוסי הון בהייטק הישראלי. כך, בשנת 2020 היו 578 גיוסי הון של חברות הייטק ישראליות בסכום השקעה כולל של כ-9.9 מיליארד דולר, המהווים עליה של 14% במספר העסקאות בהשוואה לשנת 2019 ובצמיחה של 27% בהון המושקע. בתוך כך נרשם שיא בגיוסי הון בזירת חברות ההייטק הציבוריות (אשר נסחרות בבורסה בתל-אביב או בבורסות בעולם). 121 חברות הייטק ישראליות ציבוריות גייסו כ-6.55 מיליארד דולר בשנת 2020 לעומת 68 חברות שגייסו 1.95 מיליארד דולר בשנת 2019.

גיוסי הון בהייטק הישראלי – היקף וכמות עסקאות

מקור: חברת המחקר IVC

בין הגיוסים הבולטים בשנת 2020: הנפקתה של חברת Jfrog בנאסד”ק בניו-יורק לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר (החברה עוסקת בפיתוח מוצרי אוטומציה של עדכוני תוכנה, מעקב והפצה), סבב מכירת מניות של חברת eToro תמורת 2.5 מיליארד דולר (עוסקת בפיתוח פלטפורמה לניהול השקעות בנכסים פיננסיים) ועוד. על פי פרסומים, מספר חברות סטארט-אפ ישראליות ידועות נערכות להנפקות גדולות בנאסד”ק במהלך שנת 2021, עם צפי גיוס של מיליארדי דולרים רבים, כהמשך מגמה לשנת 2020. בין חברות אלה: eToro , חברת Monday.com (עוסקת בפיתוח תוכנה לניהול עבודה שיתופית בארגונים), חברת ironSource (עוסקת בפיתוח פלטפורמה למשחקים באינטרנט ובמובייל) ועוד.

למרות העלייה בגיוסים, בצל משבר הקורונה, שנת 2020 הסתיימה עם ירידה חדה במיזוגים ורכישות בהייטק. כך בשנת 2020 היקף המיזוגים והרכישות הסתכם בכ-7.8 מיליארד דולר ב-93 עסקאות, בהשוואה ל-14.2 מיליארד דולר ב143 עסקאות בשנת 2019 (בנטרול עסקאות מעל 5 מיליארד דולר). למעשה, גיוסי ההון הנרחבים, לרבות בבורסות בארץ ובעולם,  היוו כתחליף לירידה בעסקאות אקזיט. בדומה לשנת 2019, גם בשנת 2020 כ-90% מכלל המיזוגים והרכישות בוצעו על ידי רוכשים אמריקאים.

מיזוגים ורכישות – היקף כספי (במיליארדי דולרים) וכמות עסקאות

מקור: חברת המחקר IVC

הנתונים הענפיים מצביעים על כך שגם במשבר הנוכחי, חברות ההייטק בישראל הוכיחו את יתרונן בחדשנות טכנולוגית, ביכולת קבלת החלטות מהירה ובנגישות גבוהה למקורות מימון, מגמות שהובילו להמשך צמיחה והגדלת משקל שירותי ההייטק בכלכלה וביצוא הישראלי. בהתאמה, רק כרבע מהעסקים בענף קיבלו סיוע מהממשלה, כאשר בכלל המשק מעל מחצית מהעסקים קיבלו סיוע (העלייה בפעילות ובתוצאות של תחומי שירותים נרחבים בענף והנגישות הגבוהה למימון, בצל המשבר, ייתרו את הצורך בקבלת סיוע לעסקים רבים בענף).

להערכתנו, הסכם נרמול היחסים עם איחוד האמירויות שנחתם בספטמבר 2021 פותח בפני ענף ההייטק הישראלי ערוצי השקעה פוטנציאליים מחברות ואנשי עסקים מאיחוד האמירויות, ומהעולם הערבי, בפרט לגבי חברות לפתרונות בתחומי סייבר, פינטק, אגרוטק ועוד, המהווים שירותים מבוקשים באיחוד האמירויות. שיתופי פעולה בין עסקים מישראל ואיחוד האמירויות כבר כיום רוקמים עור וגידים, כאשר להייטק הישראלי צפויה להיות נוכחות במדינת יעד זו.

4. זרקור על ענף – מסעדות בתי קפה וברים

ענף המסעדות ברים ובתי קפה הינו חלק מענף שירותי מזון ומשקאות. הענף נחשב מסורתית לענף בסיכון גבוה, גם בעתות שגרה (ללא משבר כלכלי), בעיקר בשל הצורך המתמיד בחדשנות, קיומם של טרנדים ומגמות מתחלפות, נאמנות לקוחות נמוכה, רגישות גבוהה למחיר, היעדר ידע וניסיון ניהולי של חלק מבעלי העסקים ועוד. לכך התווספו בשנים האחרונות שינויים רגולטוריים המכבידים על העלויות התפעוליות של בעלי העסקים בענף – הסדרת שכרם של המלצרים וחיובם במס (“חוק הטיפים”) והטלת היטל על העסקת עובדים זרים, המאפשר לרשויות המס לגבות מהמסעדות גם רטרו-אקטיבית בגין העסקת עובדים זרים בשנים קודמות. על רקע המגמות הענפיות, הענף מאופיין בשנים האחרונות בשיעור הישרדות נמוך של העסקים.

שיעור ההישרדות של עסקים במשך שנות פעילותם (ב-%), כלל המשק מול ענף שירותי אוכל  (2005-2019)

מקור: הלמ”ס ועיבודי דן אנד ברדסטריט

מהנתונים עולה כי שיעורי ההישרדות של עסקים בענף ענף שירותי אירוח ואוכל נמוכים משיעורי ההישרדות בכלל ענפי המשק. בתום השנה הראשונה נסגרים כ-23% מהעסקים בענף, לעומת כ-14% בכלל ענפי המשק. בתום השנה השנייה נסגרים בענף שירותי אוכל קרוב ל-50% מהעסקים, לעומת 29% בכלל ענפי המשק. לאחר 15 שנות פעילות נסגרו כ-88% מהעסקים בענף שירותי אוכל, לעומת כ-72% מהעסקים בכלל המשק. קרי, עסקים בענף מתאפיינים בסיכון גבוה ובתחלופה גבוהה גם בשנים ללא משברים כלכליים.

משבר הקורונה, על שלושת סגריו, אף הגביר את רמת הסיכון בענף, והביא לעליה בכמות הסגירות בענף ולירידה ניכרת בפדיון הענפי כתוצאה מהמודל של טייק-אווי ומשלוחים בלבד, ללא ישיבה במסעדה.

נכון לתחילת שנת 2020, טרם פרוץ משבר הקורונה, פעלו בענף בישראל כ-14,000 עסקים פעילים (מסעדות, בתי קפה, ברים ודוכני מזון) והפדיון המצרפי בענף בשנת 2019 נאמד בכ-25 מיליארד ₪.

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, כ-4,000 מסעדות ודוכני מזון נסגרו בשנת 2020, תחת משבר הקורונה (כ-28% מכמות העסקים בענף), בעוד שבפדיון הענפי נרשמה ירידה של כ-35% והוא נאמד בשנת 2020 בכ-16 מיליארד ₪ בלבד.

הענף, אשר נמצא בסיכון גבוה, סובל מנגישות נמוכה למקורות מימון ומהיעדר פתרונות מספקים. כך, במסגרת צעדי הסיוע הכלכליים הראשוניים של הממשלה לא ניתנו פתרונות ייעודיים לעסקים בענף המסעדות, אלא פתרונות כלליים לכלל העסקים והשכירים במשק. בהמשך הורחבו תוכניות הסיוע והחל מסוף חודש יוני הוקמה קרן בערבות מדינה למתן הלוואות לעסקים בסיכון מוגבר, שלא קיבלו מענה באמצעות הקרן הייעודית לעסקים קטנים ובינויים. קרן הלוואה בערבויות מדינה נועדה לעזור לעסקים לקבל מימון שבאמצעותו יוכלו להתגבר על הקושי התזרימי בתקופת המשבר. תחת המסלול הייעודי שיעור הערבות של המדינה הינו מוגבר, ברמה של 60% מהחוב המבוקש, לעומת ערבות של 15% במסלול לעסקים בעלי סיכון ממוצע. ועדיין, תחת מסלול זה כ-35% מבקשות האשראי טרם אושרו (נכון לנובמבר 2020). בסך הכל הגישו בקשה להלוואה כ-2,500 עסקים בענף מתוכן אושרו כ-1,600 בקשות.

החודשים הראשונים לשנת 2021 נראים עגומים, בהמשך מגמה לשנת 2020. תחת הסגר החדש, הענף חזר למתכונת של משלוחים בלבד, ללא טייק אווי (אלא אם הממשלה תשנה את התקנות), ללא וודאות לעיתוי חזרת הענף לשגרה. רמת הסיכון בענף צפויה להיוותר גבוהה מאוד בשנת 2021, עם המשך קיטון בפדיונות וקצב סגירות עסקים גבוה.

5. זרקור על ענף – חנויות אופנה

ענף חנויות האופנה כולל חנויות הלבשה, הנעלה, בגדי מעצבים, אופנת ילדים, הלבשה תחתונה ואביזרי אופנה נלווים. הענף עוד טרם משבר הקורונה אופיין בשנים האחרונות בסיכון גבוה כתוצאה מתחרות עזה מול אתרי קניות זרים (עסקאות הפטורות ממע”מ וממכס[4]) ומהגדלת הקניות שביצעו ישראלים בחו”ל במסגרת “טיולי שופינג” שהתאפשרו כתוצאה מרפורמת השמיים הפתוחים. על רקע המגמות הענפיות רשתות רבות נקלעו לקשיים או נסגרו במטעמי חוסר כדאיות בשנים האחרונות (חלקן נרכשו על ידי בעלים חדשים). כך בשנת 2020 נקלעו לקשיים הרשתות רזילי (נרכשה על ידי קבוצת אינטר ג’ינס) ועוד, לאחר שבשנת 2019 נקלעו לקשיים הרשתות דיסקרט (רשת אופנת נשים שפנתה לנשים בוגרות מסורתיות), רשת אופנת הנשים קסידי, רשת אופנת הדיסקאונט זברה (שנרכשה על ידי רשת אופנת הדיסקאונט סלקט), רשת מיכל נגרין (שלצד שיווק תכשיטים מעוצבים מכרה גם פרטי אופנה) ועוד.

בתחילת שנת 2020, טרם המשבר, פעלו בישראל כ-9,000 חנויות שונות, כמחציתן הינן חנויות הפועלות במסגרת רשתות ומחציתן הן חנויות עצמאיות (שאינן חלק מרשת). הפדיון המצרפי בענף האופנה בישראל בשנת 2019 מוערך בכ-20 מיליארד ₪, מתוכו 15-17 מיליארד ₪ נובעים ממכירות החנויות הפיזיות והשאר ברכישות אונליין.

הענף סבל משיבושים רבים בפעילותו במהלך שנת 2020, בפרט במהלך שני הסגרים, כיוון שעל בסיס תמהיל המוצרים הנמכר בחנויות, הענף אינו נחשב לענף חיוני תחת הגדרות הממשלה, על כן חנויות הענף נותרו סגורות במהלך הסגרים, וכך גם בסגר השלישי שהחל בסוף השנה. זאת בזמן שרשתות המזון, רשתות הפארם וחנויות הסטוק, שנותרו פתוחות בסגרים, הגדילו את שטחי המדף של פרטי האופנה הנמכרים בחנויותיהן.

קיימת שונות בין הרשתות הגדולות, אשר חלקן הניכר הפעיל אתר סחר מקוון עוד טרם המשבר, לעומת חנויות אופנה עצמאיות, אשר חלקן אינן מפעילות אתר סחר מקוון ותלויות בתנועת הקונים, על כן נמצאות בסיכון גבוה יותר. כך, חלק מרשתות האופנה הגדולות, הממוקמות ברובן בקניונים, הצליחו להגיע להסדרים להפחתת שכר הדירה החודשיים בתקופת הסגרים, הוציאו עובדים רבים לחל”ת (חסכון תפעולי נוסף) והגבירו את פעילותן בזירת הסחר המקוונת (לרובן כבר היו פלטפורמות מסחר מוכחות). בקרב חלק מהרשתות הגדולות, העלייה במכירות המקוונות בשנת 2020 נאמדת במאות אחוזים. מנגד החנויות העצמאיות אינן נהנות מיתרון לגודל מול משכירי החנויות והיו תלויות ברצון הטוב של משכירי הנכסים, שעבור חלקם השכרת החנות מהווה מקור פרנסתם העיקרי. אותרו חנויות עצמאיות שהתארגנו בתקופה קצרה על מסחר אלקטרוני, אם באמצעות עמוד הפייסבוק, אך חנויות רבות לא הצליחו לבסס פלטפורמת סחר מוכחת בפרק זמן קצר.

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנת 2020 נסגרו כ-950 חנויות אופנה, עליה של כ-27% בכמות הסגירות, לאחר שבשנת 2019 נסגרו כ-750 חנויות. היות והענף מאופיין בשנים האחרונות בזליגת פעילות לאתרי מסחר מקוונים, על חלק מחנויות האופנה העצמאיות לבצע התאמות ולפתח פלטפורמה זו, אחרת חנויות רבות נוספות ייצאו מהענף. להערכתנו רמת הסיכון בענף בשנת 2021, שנה שהחלה בסגר המשפיע מהותית על פעילות העסקים בענף, צפויה להיוותר גבוהה גם בשנה זו.

6. תחזית לשנת 2021

במבט קדימה לשנת 2021, על אף תחילת החיסונים לקורונה בישראל, בשל העלייה בשיעור התחלואה, השנה החדשה מתחילה בסגר נוסף, שלישי, אשר צפוי להתמשך מספר שבועות.  הסגר החדש משפיע בעיקר על המסחר (סגירת קניונים, שווקים וחלק מחנויות הרחוב) ועל נותני השירותים (מכוני יופי וטיפוח, מספרות, שיעורי נהיגה וכו’). ענפים אלה מצטרפים לענפים שתלויים בהתקהלות לצורך קיום פעילותם השוטפת (ענפי התיירות המלונאות והתעופה, ענף האירועים, ענף תרבות הפנאי, ענף המסעדות), שצפויים להמשיך לסבול משיבוש עד קיפאון בפעילות בחודשים הראשונים לשנת 2021 עד התבהרות יעילות החיסונים. לכך צריך להוסיף את אי-הוודאות הפוליטית, הכולל היעדר תקציב מאושר, העמקת הגירעון הממשלתי לכדי 80%-77% מהתוצר והליכה למערכת בחירות נוספת, רביעית בתוך שנתיים, ואת המצב בשוק העבודה. כך שחלק מהאתגרים שאפיינו את המשק בשנת 2020 צפויים ללוות את המשק גם במחצית הראשונה לשנת 2021.

המשך ההרעה במשק בחודשים הראשונים לשנת 2021 צפויה להשפיע על פתיחות וסגירות העסקים. כך, לאחר ירידה של כ-30% בכמות פתיחות העסקים בשנת 2020, בה נפתחו כ-40 אלף עסקים בלבד, להערכתנו כמות פתיחות העסקים בשנת 2021 צפויה להיוותר ברמה נמוכה יחסית. קצב פתיחות העסקים צפוי להיות נמוך במחצית הראשונה של שנת 2021 ולהתגבר החל מהמחצית השנייה. בסך הכל בשנת 2021 צפויים להערכתנו להיפתח 40-45 אלף עסקים, כמות נמוכה בכ-25% ביחס לשנת 2019, טרם עידן הקורונה. קצב סגירות העסקים צפוי להמשיך להיות גבוה גם כן, להערכתנו בשנת 2021 צפויים להיסגר 55-60 אלף עסקים (ירידה בכמות הסגירות ביחס לשנת 2020, אך עדיין גבוה בכ-25% בהשוואה לשנת 2019). מרבית העסקים שצפויים להיסגר הינם עסקים קטנים ובינוניים, כולל בתוכם עסקים חדשים שנפתחו בשנים 2019-2020 ובמילא נמצאים בסיכון גבוה (עסקים שטרם התבססו) וכן עסקים שדחו החזרי הלוואות לבנקים במסגרת המתווה ואשר לא תהיה בהם שיפור בפעילות העסקית שיאפשר החזר מחודש של החוב.

בסך הכל, המשק צפוי להציג בשנת 2021 התכווצות בפעילות, שנה שניה ברציפות, בה כמות סגירות העסקים צפויה להיות גדולה מכמות הפתיחות של עסקים חדשים, כך שכמות העסקים במשק צפויה לקטון בשנת 2021 ב 15-20 אלף עסקים, המהווים התכווצות של כ-3.5% בכמות העסקים.

כתבות נוספות:

• טיוב נתונים
• עץ בעלויות

[1]  דירוג האשראי של ישראל נכון לסוף שנת 2020 – בחברת P&S: AA- , בחברת מודיס: 1A , בחברת פיץ’: +A

[2]    הפטור ממע”מ הינו בקניה מקוונת בסכום עד 75 דולר והפטור ממכס הינו בקניה מקוונת בסכום עד 500 דולר.

[3] חלקו של הייטק בתוצר מפעילות שירותי הייטק. לא כולל הייטק תעשייתי (ציוד ומוצרים) שמסווג כתעשייה.

[4]    הפטור ממע”מ הינו בקניה מקוונת בסכום עד 75 דולר והפטור ממכס הינו בקניה מקוונת בסכום עד 500 דולר.