היסטוריה

על מנת לסייע לסוחרים האמריקאים בקבלת ההחלטות הנכונות במה שהפך עם הזמן לכלכלה הגדולה בעולם, ייסד בשנת 1841 איש עסקים בעל יוזמה בשם לואיס טאפן (Lewis Tappan) רשת מידע שהסתייעה בכתבים/עיתונאים, שסיפקה בעזרתם מידע עדכני “מהשטח”.

מקורות מידע אלו נחשבו אז למקור מידע עסקי מהימן, עקבי אובייקטיבי ואמין. סוכנות המידע של טאפן, שהוקמה בעיר ניו-יורק, היתה אחד הארגונים הראשונים בעולם שנוצרו במטרה הבלעדית לספק מידע עסקי ללקוחות.

סוכנות המידע סיפקה בין היתר לבתי עסק נתונים אודות רמות הסיכון ויכולת החזר האשראי של לקוחותיהם.
לימים הצטרף לחברה בנג’מין דאגלאס (Benjamin Douglas). דאגלאס הוביל את החברה לפסי צמיחה תוך מתן דגש על הרחבת מאגרי המידע של החברה והיקף לקוחותיה.

זמן קצר לאחר הצטרפותו לסוכנות, החל בהקמת משרדים מקומיים ובשכירת עובדים במשרה מלאה, אשר הפכו לכתבים מנוסים ומיומנים, ופרשנים של מידע אמין.

באותה תקופה חל שיפור בתשתיות התחבורה והתקשורת, שיפור אותו השכיל דאגלאס לנצל לטובת העברת המידע שברשותו אל כלל משרדי הרשת.

בתוך כך הצליח דאגלאס להרחיב את מספרם של משרדי הייצוג של החברה ולשפר את איכות המידע שפנה כעת למספר לקוחות גדל.
באותם זמנים, עבודה ככתב מיומן נחשבה למשרה מכובדת. בין הכתבים שעבדו בחברה בראשית דרכה היו גם ארבעה נשיאים אמריקאים: אברהם לינקולן (Abraham Lincoln), יוליסס ס. גרנט (Ulysses S. Grant), גרובר קליבלנד (Grover Cleveland) ו-וויליאם מקינלי (William McKinley).

לואיס טאפן

רוברט גרהאם דן

ג’ון מ. ברדסטריט

יוליסס ס. גרנט

אברהם לינקולן

בשנת 1849 ייסד ג’ון מ. ברדסטריט (John M. Bradstreet)  סוכנות מידע מתחרה שבסיסה בסינסנטי, אוהיו. ברדסטריט פיתח וקידם את השימוש בדירוג החברות, שיטה שהפכה פופולרית עם פרסום הספר הראשון והמקיף של הדירוג העסקי.

היריבות בין החברה של ג’ון מ. ברדסטריט לסוכנות של דאגלאס התעצמה כשארה”ב נכנסה אל תוך המאה העשרים. באופן עקרוני, היתה לכך השפעה ארוכת טווח על עתידם של שני הארגונים.

ב-1859, העביר דאגלאס את הסוכנות לגיסו, רוברט גרהאם דן (Robert Graham Dun) תחת השם החדש, ר.ג. דן ושות’ (R.G. Dun & Company), המשיך דן את מגמת ההתרחבות העסקית של דאגלאס.

במהלך 40 השנים הבאות זכתה הסוכנות לגידול הצלחה והתרחבות אל רחבי ארה”ב ובהמשך התרחבה פעילותה ברחבי העולם.

כשאמריקה נכנסה אל שנות ה- 30, לא פסח המשבר הכלכלי גם על שתי החברות. שילוב של תחרות עזה וקשיי המשבר הכלכלי הובילו את החברות לתובנה כי מיזוג ביניהן הוא תנאי הכרחי להמשך צמיחתם.

לכן, ב- 1933, התמזגו היריבים המיתולוגיים ליצירת D&B חברת המידע העסקי הגדולה בעולם.
ארכיטקט המיזוג, היה יו”ר חברת דן, מר ארתור ווייטסייד (Arthur Whiteside) שעשה שימוש בכישוריו הדיפלומטיים כדי לגשר בין המתחרות ולהביא להסכמה. לאחר האיחוד השתנתה דרך הפעולה של החברה שמעתה שמה לעצמה דגש על השירות אותו העניקה.

וכך, לאחר שבעבר מכרו שתי החברות “מוצרים”, מעתה ואילך מטרת החברה היתה לספק “שירותי מידע”. השילוב בין האיחוד לשינוי בדרך הפעולה של החברה החדשה איפשרו ל- D&B לעמוד בקשיי המשבר הכלכלי בהצלחה.

הפיתוח המהיר של המיחשוב וטכנולוגית התקשורת לאחר המלחמה העולם ה-2 היה יסוד מרכזי בצמיחתה של דן אנד ברדסטריט. שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 היו עבור החברה תקופה של צמיחה אדירה.

יורשו של ווייטסייד, ג’. ווילסון ניומן (J. Wilson Newman), זיהה את הצורך של דן אנד ברדסטריט לקחת על עצמה סיכונים ולהרחיב את מגוון המוצרים והשירותים.
באופן כללי, דן אנד ברדסטריט גדלה באופן דרמטי במהלך שנות ה-60 על ידי יישום טכנולוגיות חדשות לפיתוח הפעילות. ב-1963, פותחה שיטת המיספור האוניברסלי (the Data Universal Numbering System) של דן אנד ברדסטריט הידועה בשמה D&B DUNS Number.

השיטה משמשת לזיהוי מספרי של עסקים למטרות עיבוד נתונים. שיטה זו עזרה להעביר את עסקי המידע העסקי אל העידן הממוחשב. מערכת זיהוי עסקית ייחודית זו הוכיחה את עצמה כך שהיום D&B DUNS Number  הינו אמצעי הזיהוי העסקי הסטנדרטי באו”ם, בנציבות האירופית (European Commission) ובממשל האמריקאי.
עד שנות ה-70, D&B הוכיחה את המחויבות שלה לטכנולוגיה חדישה. “שיטת המשרד המתקדם” החדשה (AOS – Advanced Office System) מיחשבה לגמרה את פעילות איסוף המידע, כשהיא מספקת ללקוחותיה את היכולת לקשר ולנתח קטגוריות מידע בדרכים חדשות, ולמסור ללקוחות מידע באופן מהיר וחסכוני יותר.

בשנים האחרונות, עברה דן אנד ברדסטריט רה-ארגון כדי להפוך אותה לממוקדת יותר. החברות א.ס. נילסן (A.C. Nielsen), קוגניזאנט (Cognizant) , רובן ה. דונלי (Reuben H. Donnelley) ותאגיד מודי (Moody), חברות שהיו כולן בבעלות D&B יצאו לדרך חדשה ועצמאית כדי לאפשר לכל אחת מהן לנהל אסטרטגיה ממוקדת. המתאימה לתחומה. באוקטובר 2000, D&B פתחה תוכנית חדשה ושאפתנית, הנקראת תכנון לצמיחה (Blueprint For Growth), אסטרטגיה שפותחה במטרה להפוך את החברה לחברה צומחת עם נוכחות משמעותית ברשת.
כיום ממשיכה דן אנד ברדסטריט ליצור דור שלם חדש של פתרונות מידע ושירותים אשר יתנו ללקוחות אפשרויות יעילות לניהול מידע עסקי בדרך טובה יותר. דן אנד ברדסטריט מרחיבה באופן קבוע את בסיס המידע ומשפרת את איכות מאגרי המידע שברשותה.
כיום מכסה המאגר של דן אנד ברדסטריט יותר מ-300 מיליון עסקים ב-195 מדינות, שהכנסותיהן נמדדות ב-180 מטבעות וב-95 שפות. אולם יותר מכל ממשיכה החברה בחתירה מתמדת לשיפור השירות האיכותי שהינו סימן ההיכר הבולט שלה.