תקציר

שוק הרכב בישראל כולל מספר רב יחסית של יבואני רכב המייבאים כלי רכב מדגמים שונים המיוצרים במקומות שונים בעולם. מרביתם של היבואנים מייבאים כארבעה עד שישה מותגים. כיום פועלות בישראל כ-15 קבוצות יבוא רשמיות המייצגות בישראל יצרנים שונים ואחראיות על כ-97% מיבוא הרכבים לישראל, לצד כמה עשרות יבואנים מקבילים האחראים באופן מצרפי על כ-3% מהיבוא.
שוק מוצרי החלפים לרכב הינו שוק יבוא גדול אשר עומד, לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, על כעשרה מיליארד ש”ח בשנה (ערך יבוא). השחקנים המרכזיים בתחום הינם יבואני רכב, יבואני חלקי חילוף, מפיצי חלקי חילוף, חנויות לחלקי חילוף, מוסכים מורשים ומוסכים שאינם מורשים, מגרשים לפירוק מכוניות, ומעבדות לשיפוץ וחידוש חלפים.
נציין, כי על פי נתוני b&d, הן תחום מתן שירותים לרכב (מוסכים), והן תחום יבוא ושיווק של חלפים מצויים בדירוג סיכון בינוני. כמו כן נמצאה יציבות ברמת הסיכון של ענפים אלה (הדירוג לא השתנה לטובה או לרעה במרבית החברות).

תקציר

ענף האמבולנסים הפרטיים הינו ענף מעולם הפרא-רפואי אשר משלב בתוכו טיפול ושירות לפרטיים אך מרבית ייעודו ומטרתו להוות עזר למגזר המוסדי ושירותי הרפואה הציבוריים בישראל. ענף האמבולנסים כולל חברות פרטיות, עסקים ואגודות יחד עם עמותות הפועלות ללא מטרות רווח. פרט למגן דוד אדום (מד”א) שהינו ארגון ההצלה ורפואת חירום הגדול בישראל המיועד לציבור הרחב, קיימות חברות המספקות שירותי אמבולנס פרטי בחירום ושגרה ובסך הכל פועלים בישראל כ-140 ארגונים שונים המחזיקים באמבולנסים ברישיון משרד הבריאות. בנטרול פעילותו של מגן דוד אדום, להערכת d&b ענף האמבולנסים הפרטיים (כולל שירותים נלווים) מוערך בהיקף כספי של כ-450-500 מיליון ₪ בשנת 2022. סקירה ענפית זו תציג את מבנה הענף, סוגי השירותים הניתנים, שחקנים מרכזיים, התייחסות למגמות ענפיות עדכניות, הסיכונים בענף ועוד.

תקציר

ענף חנויות יין ואלכוהול הינו תת סגמנט של ענף המזון והמשקאות בכללותו ומהווה כערוץ קמעונאי על פני שרשרת האספקה. בישראל פועלות כיום 350-400 חנויות יין ואלכוהול בפריסה ארצית. חנויות היין והאלכוהול, להבדיל מחנויות מזון אחרות ורשתות השיווק שאינן מתמחות בתחום, מספקות ללקוח חווית קנייה ייעודית של מוצרי אלכוהול תוך ליווי אישי והתאמה לטעמו וניחנות במגוון רחב יותר של מוצרים. הפעילות בענף מושפעת מרמת החיים בישראל, התפתחות תרבות צריכת האלכוהול באופן ביתי, המצב המקרו-כלכלי במשק, הגידול באוכלוסייה ועוד, כאשר בשנים האחרונות ההוצאה לצריכה פרטית של הציבור על משקאות אלכוהוליים נמצאת בעליה מתמדת ובשנת 2022 נאמדה בכ-7.15 מיליארד ₪. סקירה ענפית זו תכלול נתונים עסקיים, הצגת השחקנים המרכזיים והתייחסות למגמות הענפיות.

תקציר

ענף הנדל”ן מהווה אחד מהענפים המרכזיים של כלכלת ישראל, חלקו של הענף בתמ”ג בשנת 2021 נאמד בכ-12%, כאשר שווי הבניה המצרפי של הפרויקטים נאמד בכ-165 מיליארד ₪. בשנים האחרונות תחום הנדל”ן למגורים מאופיין בפעילות ערה על רקע מחסור מתמשך בהיצע, שאינו נותן מענה לאוכלוסיית ישראל הצומחת. לאחר שנתיים של שגשוג ופריחה בענף, הענף סובל בעת הזו מירידת ביקושים, הבאה לידי ביטוי הן בירידה ברכישת דירות חדשות והן בירידה בהיקף המשכנתאות החדשות שהציבור נוטל, בהלימה. זאת כתוצאה מהתייקרות הדירות והרחקתן מהישג ידם של קהלי יעד מסוימים, העלאת מס הרכישה על משקיעים בסוף שנת 2021 והעלאת הריבית במשק, המייקרת את עלויות המימון הן לקבלנים והן לרוכשי הדירות. תמונת מצב ענפית זו סוקרת את ענף הנדל”ן בישראל וכוללת נתונים עסקיים והתייחסות למגמות הענפיות האחרונות.

תקציר

ענף המזון מהווה ענף משמעותי בפעילות כלכלת ישראל. שרשרת האספקה בענף כוללת חקלאות, תעשייה מקומית, יבוא, סיטונאות, קמעונאות ושוק מוסדי. בישראל פועלות למעלה מ-12,000 חנויות קמעונאיות לממכר מוצרי מזון, כאשר ההוצאה השנתית על מזון בישראל נאמדת בלמעלה מ-111 מיליארד ₪. הענף מאופיין בשנה החולפת בעליות מחירים, על רקע אינפלציה עולמית, משבר ההובלה, פגעי מזג אוויר ופלישת רוסיה לאוקראינה, כאשר הצורך בהעלאת מחירים משפיעה בעת הזו גם יחסי המסחר בין הספקים לרשתות השיווק ועל רמת הסיכון בענף. תמונת מצב זו תכלול נתונים עסקיים, הצגת השחקנים המרכזיים והתייחסות למגמות ענפיות.

תקציר

ענף ההייטק נחשב בשנים האחרונות למנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ואחראי לבדו על כמחצית מסך היצוא הישראלי הכולל. זאת נוכח ביסוסה של ישראל כמקור לחדשנות ועל בסיס איכות ההון האנושי הקיים בה. לאחר שבשנים 2020-2021 ענף ההייטק פרח, והשלים עשור של עליות ושבירת שיאים, בשנה החולפת הענף חווה האטה בפעילות, הבאה לידי ביטוי בירידה מהותית בהשקעות בענף ובשווי החברות בהתאם. תמונת מצב ענפית זו סוקרת את ענף ההייטק בישראל וכוללת נתונים עסקיים, הצגת השחקנים המרכזיים והתייחסות למגמות הענפיות האחרונות.

תקציר

ענף הדבש מורכב משני מקטעים עיקריים: מקטע השיווק אשר נחשב ליציב יחסית, על רקע ביקוש מקומי קשיח של כ-000,5 טון תצרוכת דבש מדי שנה בממוצע, ומקטע הייצור בו פועלות גם מכוורות קטנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר. כמאפיין את ענף המזון, בשונה מענפים רבים במשק אשר חוו שיבוש ניכר בפעילות העסקית תחת משבר הקורונה, ענף הדבש לא הושפע לרעה מהמשבר, כאשר בראש השנה הזה, בדומה לראש השנה אשתקד, צפויים להיות נוכחים בישראל מאות אלפי אזרחים נוספים, שבדרך כלל שוהים סביב מועד קיומם של חגי תשרי בחו”ל )על פי נתוני הלמ”ס, בחודש ספטמבר 2019 ,טרם עידן הקורונה, יצאו כ-900 אלף ישראלים לחו”ל(, מגמה שצפויה להשפיע לחיוב על צריכת הדבש השנה.

תקציר

ענף הנדל”ן מהווה אחד מהענפים המרכזיים של כלכלת ישראל, חלקו הישיר של הענף בתמ”ג בשנת 2020 נאמד בכ-6% וההיקף הכספי המצרפי של הפרויקטים בשנת 2020 נאמד בכ-140 מיליארד ₪. בשנים האחרונות תחום הנדל”ן למגורים מאופיין בפעילות ערה על רקע הביקושים הקשיחים לנדל”ן למגורים מחד אל מול המחסור המתמשך בהיצע מנגד. כך, אוכלוסיית ישראל צומחת בשנים האחרונות ב 2%-1.5% מדי שנה בממוצע, כלומר בכל שנה מתווספים 150-180 אלף נפש לאוכלוסיית ישראל ומנגד מתחילות בנייתן רק של 50-55 אלף יחידות דיור מדי שנה, בממוצע. דווקא עם תחילת פרוץ משבר הקורונה אשתקד, על רקע חוסר הביטחון התעסוקתי בשוק העבודה ואי-הוודאות ששררה במשק נדמה היה שהביקושים לנדל”ן יתמתנו, ולו באופן ארעי, מה שהיה יכול לצמצם את פערי הביקוש ההיסטוריים שנוצרו במשך השנים. אלא שבסופו של דבר, כתוצאה משילובם של מספר גורמים, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, הפער המצטבר בין הביקוש להיצע המשיך להתרחב גם בשנת 2020. בצד ההיצע הסגרים והשיבוש בפעילות הרציפה של המשק הביאו למחסור בתשומות ובכוח אדם, לירידה משמעותית בפעילות מוסדות התכנון (שהביאה לירידה באישור תוכניות חדשות ובמתן היתרי בניה לפרויקטים חדשים) ולירידה של מעל 50% בשיווק קרקעות מצד רשות מקרקעי ישראל (רמ”י). 021 – סקירת ענף הנדל”ן למגורים

תקציר

שוק קפסולות הקפה הינו חלק משוק הקפה בכללותו, כאשר על פי מחקרי התנהגות צרכנים שונים שפורסמו בשנים האחרונות, ישראלי שותה בממוצע 3-4 כוסות קפה ביום (על סוגיו). שוק קפסולות הקפה מאופיין בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, תחת שינויי תרבות צריכת הקפה בישראל לפיהם הצרכנים צורכים קפה איכותי גם בבית. קצב מכירות השוק הואץ בשנת 2020, תחת משבר הקורונה, כאשר הצרכנים הגבירו בתקופות הסגרים והמגבלות את צריכת הקפה שלהם בבית כתחליף לצריכה בבתי הקפה, שנותרו סגורים במרבית ימות שנה שעברה, ובשל מודל העבודה מרחוק שאפיין ענפים רבים במשק אשתקד וגרם לעובדים לשהות ולעבוד מבתיהם על חשבון זמן המשרד. להערכת B&D שוק קפסולות הקפה בישראל (לצריכה ביתית) גלגל בשנת 2020 פדיון ענפי של 550-600 מיליון ₪ (ממכירת כ-300 מיליון קפסולות), עליה של 15-20% בהשוואה לשנת 2019. זאת לאחר שבשנים קודמות קצב הצמיחה בשוק נאמד ב 4-5% בשנה.

תקציר

מצבת התלמידים בישראל, על פי נתוני משרד החינוך, מונה כיום כ-1.9 מיליון תלמידים (כולל חינוך יסודי, חטיבות-ביניים, חטיבות עליונות. לא כולל גני ילדים) המהווים פוטנציאל לשוק חזרה לבית הספר, אליהם מתווספים למעלה מ-300 אלף סטודנטים, כך שכולל חינוך גבוה, מדובר בלמעלה מ-2.2 מיליון תלמידים. מצבת התלמידים נמצאת במגמת עליה בשנים האחרונות בשיעור שנתי של כ-2% .שוק חזרה לבית הספר הינו חלק מענף מכשירי הכתיבה בכללותו, שוק זה מאופיין בעונתיות ומתפרס על פני 4 חודשים: יולי-אוקטובר. שוק החזרה לבית הספר נאמד בשנת 2019, טרם עידן הקורונה, בפידיון כספי של 500-550 מיליון ₪, כמחציתו הוערך בגין רכישת ילקוטים, בסך מצטבר של 250-300 מיליון ₪ .משבר הקורונה, המלווה את העולם והמשק הישראלי בשנה וחצי האחרונות, השפיע על מספר רב של ענפים במשק אשר חוו או חווים שיבושים מהותיים בפעילות העסקית. השפעת המשבר נתנה אותותיה גם על שוק החזרה לבית הספר, אם כי האג’נדה של הממשלה החדשה הינה להימנע מסגר רביעי כל עוד נתוני התחלואה מאפשרים, כאשר מתווה החזרה ללימודים כפי שאושר מפחית במידת מה את אי-הוודאות שאפיינה את הענף אשתקד. במסגרת זו, אישר קבינט הקורונה את פתיחת שנת הלימודים כסדרה ב-1 בספטמבר בערים שאינן אדומות, לכל הגילאים.

תקציר

התרומה של ענף ההייטק בשנת 2020 הביאה לכך כי ברמה המקרו כלכלית, למרות המשבר הכלכלי העולמי, ישראל הציגה בשנה זו התכווצות נמוכה יחסית בתוצר בשיעור של 2.5%, לעומת התכווצות גדולה יותר בתוצר העולמי בשיעור של כ-3.5%. על אף הנתונים המעודדים, התרומה של ענף ההייטק למשק הינה בעיקר כתוצאה מפעילות חברות בוגרות, כאשר ההרעה בשווקים בשנת 2020 תחת משבר הקורונה העיבה על פעילות חברות ההזנק (הסטארטאפים) בישראל. הדבר בא לידי ביטוי הן בכמות חברות הסטראטאפ בישראל שהתכווצה במהלך שנת 2020 והן בירידה בכמות ובהיקף עסקאות אקזיט. אם בתחילת העשור הקודם קצב פתיחות סטארטאפים שהוקמו בישראל עמד על כ-800 חברות סטארטאפ חדשות מדי שנה, הרי שבשנת 2020 נפתחו רק כ-500 חברות סטארטאפ חדשות. בסך הכל פועלות כיום בישראל כ-5,000 חברות סטארטאפ, בתחומי תוכנה, אינטרנט, מדיה, סייבר, אלקטרוניקה, טכנולוגיה צבאית, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, קלינטק, פינטק ועוד.

תקציר

ענף הקנאביס הרפואי הינו ענף חדש יחסית בישראל שהתפתח במהלך השנים האחרונות. השנה, לראשונה, משיקה דן אנד ברדסטריט טבלה המשקפת את השחקנים הבולטים בענף, ביניהם חברות הפועלות לאורך כל שרשרת האספקה, משלב הריבוי והגידול ועד להגעה לבית הלקוח )מרביתן חברות ציבוריות(. התפתחות הענף מתבססת על תשתית רגולטורית שהותוותה במהלך העשור האחרון וכוללת מספר החלטות ממשלה אשר אפשרו את קידום הפעילות העסקית. זאת על רקע העדויות שקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם. בשנים האחרונות הורחבו המחקרים בתחום בישראל ובעולם. אולם, הקנאביס אינו רשום כתרופה ומוגדר כ”סם מסוכן” על פי פקודת הסמים המסוכנים. דבר זה גורם למורכבות ולפיקוח לאורך שרשרת האספקה ולהסדרת התחום בישראל.

תקציר

ענף חדרי כושר, בהתאמה לעלייה ברמת החיים בישראל, לגידול באוכלוסייה ולהגברת המודעות לאורח חיים בריא, רשם צמיחה מתמדת בעשור האחרון, עד שהגיעה מגפת הקורונה. בשנה וחצי האחרונות, ענף חדרי כושר היה בין הענפים אשר אופיינו ברמת חשיפה גבוהה להשפעת משבר הקורונה. במסגרת זו, הענף, אשר מאופי פעילותו, כרוך בהתקהלות לקיום פעילותו, ספג שיבוש עד כדי קיפאון בפעילות, תחת ההגבלות והסגרים במשק.

תקציר

בשנים האחרונות התרחבו רשתות הסטוק, המציעות לצרכן מוצרי צריכה מוזלים (דיסקאונט) ממגוון קטגוריות, לרבות צעצועים ומשחקים, כלי כתיבה, כלי עבודה, כלי בית, כלי מטבח, טקסטיל לבית, מוצרים לימי הולדת ומסיבות וכן מוצרי יצירה ואמנות. רשתות אלה רשמו צמיחה מואצת בעיקר מעת פרוץ המחאה החברתית בשנת 2011, שהובילה לשינוי הרגלי צריכה בקרב הציבור, תוך עליה ברגישות לרמת המחירים של המוצרים. במסגרת המודל העסקי, רשתות הסטוק עוסקות ביבוא ישיר של חלק ניכר המוצרים הנמכרים, בעיקר מסין ומהמזרח הרחוק, תוך השלמת רכש למוצרים מסוימים מספקים מקומיים. יבוא הסחורה באופן עצמאי תורם לצמצום עלויות הרכש, ובכך, להתייעלות על פני שרשרת האספקה, אשר מגולגלת לטובת הצרכנים במחירי המוצרים. עם זאת, במודל עסקי זה לחשיפה לשינויים בשערי מט”ח, במחירי הספקים בחו”ל (בעיקר בסין) ובגובה המכסים על מוצרים מיבוא השפעה מהותית על התוצאות העסקיות. במטרה לפזר סיכונים תפעוליים, השיטה הרווחת להפעלת הסניפים הינה באמצעות מתן זיכיונות.

תקציר

בישראל קיימים למעלה מ 3.6 מיליון כלי רכב מנועיים. 85% מכלי הרכב בישראל הינם כלי רכב פרטיים כאשר במקטע היבוא פועלות כ – 15 קבוצות יבוא המייצגות יצרנים שונים, ובתחום הליסינג ישנן 5 שחקניות עיקריות – לצד חברות קטנות יותר – המתפעלות צי של כ – 240,000 רכבים. היקף הפעילות הכוללת בענף הרכב בישראל על סך מקטעיו, כולל מכירת רכבים חדשים, שוק הליסינג וההשכרה, שוק הרכבים המשומשים, שוק החלפים, שוק ביטוח הרכב ושוק המוסכים, נאמד במעל ל 100 מיליארד שח בשנה. מתוך סכום מכובד זה, הפדיון הישיר המצרפי ממכירת רכבים חדשים בישראל נאמד כ – 30 מיליארד ₪ בשנה. בשנת 2020 הענף אופיין בשיבוש בפעילות בצל משבר הקורונה וכתוצאה מפגיעה בשרשרת האספקה העולמית והביקושים המקומיים לכלי רכב. בעוד בין השנים 2014-2017 נרשמה עליה מואצת במסירות רכבים שהגיעה עד מעל ל 280,000 מסירות רכבים חדשים בשנים 2016-2017. בשנים 2018 ו 2019 נרשמה ירידה מתונה, ובשנת 2020 כבר נרשמה ירידה חדה של כ – 15% במסירת רכבים חדשים לעומת 2019 – מ 254,000 מסירות ל 215,000 בלבד. שינוי מגמה נוסף מתרחש בחודשיים הראשונים של שנת 2021 בהם נרשמה עליה של 12% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2020 כאשר להערכתנו ייקור רכבים כתוצאה משינוי בחישוב נוסחת המס הירוק היווה זרז להצטיידות ורכישת רכבים.

תקציר

ענף חנויות האופנה כולל חנויות הלבשה, הנעלה, בגדי מעצבים, אופנת ילדים, הלבשה תחתונה ואביזרי אופנה נלווים. הענף עוד טרם משבר הקורונה אופיין בשנים האחרונות בסיכון גבוה, שהתפתח בעיקר כתוצאה מתחרות עזה מול אתרי קניות זרים (עסקאות הפטורות ממע”מ וממכס) ומהגדלת הקניות שביצעו ישראלים בחו”ל במסגרת “טיולי שופינג” שהתאפשרו כתוצאה מרפורמת השמיים הפתוחים. סיכונים נוספים שאפיינו את הענף בשנים האחרונות: עודף שטחי מסחר, עליה בתקורות, בהן שכר הדירה הגבוה ששרר בקניונים עד למשבר הקורונה, שכר המינימום שעלה בשנים האחרונות במספר פעימות, נגישות מוגבלת של חלק מהעסקים למקורות מימון ועוד. על רקע המגמות הענפיות רשתות רבות נקלעו לקשיים או נסגרו מטעמי חוסר כדאיות בשנים האחרונות וכמות חנויות האופנה שנסגרו עלתה באופן מתמיד בשנים האחרונות.

תקציר

ענף אופנת הבית הינו ענף משלים לענף הריהוט הביתי, וכולל בתוכו מגוון מוצרים, המיועדים להלבשת הבית; החל ממוצרי טקסטיל, כלי מטבח שולחן ואירוח, ריהוט קל , דברי נוי לבית, כלי אמבט ומוצרים נוספים לבית. הרוב המוחלט של מוצרי הלבשת הבית הנמכרים בישראל מקורם ביבוא מחו”ל, בעיקר מסין ומהמזרח הרחוק, אך גם מטורקיה וממערב אירופה, כאשר החברות בענף מתמודדות בשנה האחרונה עם ייקור עלויות הובלת המוצרים לישראל, כאפקט לוואי של משבר הקורונה ועלולות לספוג חלק מעלויות הייקור במידה ואלה לא תגולגלנה במלואן על הצרכנים. הפעילות בענף מושפעת ממספר גורמים, בהם היקף הפעילות בענף הנדל”ן למגורים (ממכירת דירות חדשות וכן משוק השיפוצים), הגידול באוכלוסיית ישראל, רמת החיים הגבוהה בישראל, כמו גם מהמצב הכלכלי במשק המשפיע על הצריכה הפרטית של הציבור.

הפדיון הענפי בענף אופנת הבית נאמד בכ-4 מיליארד ₪ בשנה, כאשר הענף מאופיין בתחרותיות גבוהה, שאף התעצמה בעת האחרונה, עם כניסת רשתות אופנה לתחום אופנת הבית גם כן, במקביל לפעילותן של הרשתות המתמחות.

הסקירה תציג בהרחבה את מבנה וגודל הענף, את השחקנים המובילים הפעילים בו ואת ההתפתחויות הענפיות מהעת האחרונה.

תקציר

ענף הגנרטורים הינו ענף נלווה למשק החשמל, כאשר הגנרטורים משמשים כמקור הזנה נוסף לרשת החשמל. הגנרטורים מהווים כאמצעי גיבוי, המבטיח אספקת חשמל רציפה, ומשמשים בנייני מגורים מרובי דיירים, וכן מתקנים מסחריים, ציבוריים ותעשייתיים. כמו כן, משמשים אתרים ומתקנים בהם אין גישה לרשת החשמל.

החברות בענף עוסקות בפעילות של מכירה, השכרה ומתן שירות ואחזקה לגנרטורים, בהתאם לצרכים של הלקוחות. הענף מושפע רבות מפעילות ענף הבנייה, למגורים ושאינו למגורים, ומהתפתחות והתרחבות התעשייה ומוסדות למתן שירותים. בין לקוחות הענף: חברות בניה, מפעלים ומוסדות, מתחומי האנרגיה, חממות ומפעלים לקנאביס רפואי, התעשייה הביטחונית, בתי חולים, ענף החקלאות, לקוחות פרטיים ולקוחות עסקיים שונים. הפעילות בענף צמחה בשנים האחרונות, מגמה שנמשכה גם בשנת 2020, חרף משבר הקורונה במשק, ונאמדת במספר מאות מיליוני ₪ בשנה.

הענף מאופיין בחסמי כניסה גבוהים ונחשב לריכוזי היות ונשלט על ידי 3 שחקניות, החולשות על מרבית השוק.

סקירה זו תציג בהרחבה את מבנה הענף וגודלו, את השחקנים המרכזיים ואת הסביבה העסקית, על רקע המגמות וההתפתחויות הענפיות מהשנים האחרונות.

תקציר

ענף בשר בקר הינו חלק מענף המזון בישראל. מוצרי הבקר כוללים בשר טחון, אסדו, צלי כתף, צוואר, צלעות עורף, שריר זרוע ועוד, ומשווקים לציבור ברשתות השיווק או באטליזים בתצורות של בשר טרי, קפוא או מופשר. צריכת הבשר המקומית תלויה במספר פרמטרים, בהם רמת החיים, הרגלי התזונה, תהליך הייצור לצריכה של חיות משק, ההכנסה הפנויה של משקי הבית, המחיר לצרכן ועוד. בשנים האחרונות התייצבה הכמות המשווקת בישראל על 140-150 אלף טון בשנה, לאחר היקפים נמוכים יותר בשנים קודמות. בכך נמנית ישראל בין המדינות המובילות בעולם בתצרוכת בשר בקר לנפש. מבחינה כספית, להערכת דן אנד ברדסטריט, שוק בשר בקר נאמד בכ-3 מיליארד ₪ בשנה (במחירים סיטונאיים). בשנים האחרונות שוק בשר בקר עבר רפורמה, שתכליתה הגברת התחרות והוזלת מחירי המוצרים לצרכן, אולם כתוצאה ממבנה השוק הריכוזי, הכולל שתי שחקניות גדולות במקטע הייצור, לצד עשרות אחדות של יבואנים במקטע היבוא, טרם נרשמה ירידת מחירים משמעותית כלפי הצרכן.

סקירה זו תציג בהרחבה את מבנה הענף וגודלו, את השחקנים המרכזיים ואת הסביבה העסקית, על רקע המגמות וההתפתחויות הענפיות מהשנים האחרונות.