השפעת משבר הקורונה על המשק – ניתוח מיוחד

השפעת משבר הקורונה – השפעה על המשק הישראלי

התפשטות נגיף הקורונה משפיעה על מספר רב של ענפים במשק אשר חוו או חווים שיבושים מהותיים בפעילות העסקית. הענפים שחוו את השיבוש הרב ביותר הינם ענפי התעופה והתיירות וענפים אשר תלויים בקיום התקהלות לצורך פעילותם כגון ענף האירועים (אולמות אירועים ונותני השירותים לענף על מקצועותיהם) ותרבות הפנאי (תיאטראות, בתי קולנוע, אירועי תרבות וכו’). למעשה, ענפים אלה צפויים לסבול מהמשך שיבוש ניכר עד כדי קיפאון בפעילות בחלקם עד אשר יימצא טיפול הולם במגיפה.

תחומים נוספים, שאמנם חזרו לפעילות תחת מגבלות, חווים שיבוש ניכר בפעילות אף הם כגון ענף המסעדות, ענף התחבורה ועוד. בנוסף, קיימים ענפים שהיקף פעילותם מושפע באופן ישיר מהמצב הכלכלי במשק וכתוצאה רושמים ירידה בפעילותם, כגון ענף הנדל”ן, שוק הרכב, מסחר קמעונאי ועוד. גם בענף ההייטק, אשר חשוף לירידה בפעילות הסחר העולמית, נרשמת ירידה בפעילות ומספר חברות גדולות בתעשייה דיווחו על כוונה לצמצום משמעותי בכוח האדם. נכון ליולי 2020 כמות דורשי העבודה במשק מסתכמת בכ-850 אלף איש (כולל עצמאיים שלא חזרו לפעילות הנתון אף מגיע לכ-1 מיליון איש) ושיעור האבטלה עומד על כ-21% (בשיא המשבר בתקופת הסגר שיעור האבטלה עמד על כ-27.5%).

בהערכות קודמות של השפעת משבר הקורונה על המשק, צפינו כי במהלך 06-07/2020 צפויים לעלות כמות הכשלים הפיננסיים במשק, כהמשך לגל הראשון בו עסקים דחו תשלומים למועדים אלה תוך תקווה לשיפור התזרים עד מועד פירעון התשלומים, וכתוצאה מסיום הקלות בנק ישראל בדבר חשבונות מוגבלים[1]. בהתאמה להערכתנו, אכן אנו עדים בעת האחרונה להרעה במצב העסקים במגוון ענפים במשק.

בתחילת יולי 2020 הודיעה הממשלה על חזרה להגבלות על המשק – בשלב זה, סגירת אולמות אירועים, מועדונים, ברים, מכוני כושר ובריכות שחיה, צמצום כמות הנוסעים בתחבורה ציבורית (עד 20 אנשים באוטובוס), צמצום כמות הסועדים במסעדות (20 איש בחלל פנימי, 30 איש בשולחנות מרווחים בחוץ) ועוד. זאת בפתחו של “גל שני” אשר מתרחש מוקדם מהצפוי. לצד הענפים הרבים הנפגעים, ישנם תחומים שמציגים עליה בפעילות בצל משבר הקורונה, בהם רשתות השיווק שרשמו בתקופה 01-05/2020 עליה של כ-10% במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בביקוש למוצרי מזון וטואלטיקה נבעה מהצטיידות בתקופת הסגר ולאחר מכן מנוכחות גבוהה יותר של צרכנים במדינת ישראל, בהיעדר יציאות נוסעים לחו”ל. תחום נוסף החווה עליה בביקושים – חברות טכנולוגיה ושירותים למתן פתרונות העסקה מרחוק – חברות המספקות תשתיות תקשורת וניהול וירטואלי מאפשרות המשכיות עסקית עבור העסקים גם מחוץ למשרד, על מנת לאפשר המשך מתן שירות ולמזער את הפגיעה במהלך העסקים השוטף גם בתקופת מגבלות או סגר. עם הרחבת המגבלות, בהן איסור התקהלות של מעל 20 איש, חברות צפויות להעביר מחדש עובדים לעבודה מהבית, כך שהמגמה הזו צפויה להישמר. למרות התחומים שחוו עליה בפעילות, הנזק העסקי המצרפי בענפים הנפגעים מהמשבר גבוה משמעותית מהתועלת בקרב הענפים הצומחים במשבר, עד כדי שעל פי התחזית האחרונה של בנק ישראל (נכון ל 07.2020) התוצר בשנת 2020 צפוי להתכווץ בשיעור של 6% (בהיעדר הרחבת המגבלות לכדי סגר נוסף) ואף בשיעור גבוה יותר, של כ-9%, תחת תקופת סגר חוזרת.

[1]  צ’ק שסורב בתקופה שבין 04.03.2020 ועד 22.06.2020 לא נספר ברשימת הצ’קים החוזרים. אם חשבון בנק הוגבל בשל צ’קים שחזרו בתקופה זו – ההגבלה בוטלה.

נתוני פתיחות וסגירות עסקים ותחזית לשנת 2020

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנים האחרונות נפתחים בישראל כ-55,000 עסקים בשנה ומנגד נסגרים 40,000-45,000 עסקים מדי שנה. כך, בשנת 2019 נפתחו 56,500 עסקים ונסגרו 45,500 עסקים (תוספת העסקים למשק בשנת 2019 הסתכמה בכ-11,000 עסקים).

מאז פרוץ המשבר חלה ירידה משמעותית בנתוני פתיחת העסקים. להערכתנו בשנת 2020 כולה צפויה ירידה בפתיחת העסקים ב 40%-35% בהשוואה לשנה קודמת.

הסיבה העיקרית לירידה הצפויה בפתיחת העסקים בשנת 2020 הינה חוסר הוודאות במשק. לבעלי עסקים קשה מאוד לקבל החלטות עסקיות בתנאי חוסר וודאות, כשאין כל וודאות להכנסות הצפויות וצפוי קושי בניהול התזרים. כך, לאור שיעור האבטלה במשק, כוח הקניה של הציבור קטן ומשפיע לרעה על הכדאיות בפתיחת עסק בעת הזו (בשל השפעה שלילית צפויה על הכנסות ותזרים העסקים, כאמור).

כמו כן, בדרך כלל לטובת פתיחת עסק, בעל העסק נעזר בחסכונות ובליווי מימוני. אולם, על רקע המשבר, גם החסכונות של הציבור הצטמצמו ובמקביל נרשמה ירידה בנגישות למקורות מימון.

לגבי סגירות עסקים, על פי נתוני דן אנד ברדסטריט במחצית הראשונה לשנת 2020 נסגרו כ-37,600 עסקים. בין הענפים בהם נרשמה כמות סגירות גבוהה מתחילת השנה: מסעדות ברים ובתי קפה (1,550 עסקים), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (מעל 1,000 עסקים), חברות הסעה ותחבורה (כ-600 עסקים) חנויות אופנה והלבשה (כ-450 חנויות) ועוד.

בהערכה קודמת (05/2020) הערכנו כי בשנת 2020 כולה צפויים להיסגר כ-70,000 חברות ועסקים, נתון המהווה עליה של כ-50% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים. נתוני סגירת העסקים בפועל במחצית השנה תואמים את הערכתנו, אולם זו התבססה, בין היתר, על ציפייה קודמת כי המשק עתיד לרשום התאוששות מסוימת החל מהרבעון האחרון לשנת 2020, שתמתן את קצב סגירת העסקים. הערכתנו הקודמת התבססה על מהלך עסקים רציף, ללא מגבלות חוזרות המביאות לעצירה בפעילות העסקית בענפים מסוימים ואשר דוחות את התאוששות המשק.

להערכתנו, תחת התארכות משך ההגבלות, צפויים להיסגר 80,000-85,000 עסקים בשנת 2020, נתון שיהווה עליה של 85%-80% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק עלתה לשיעור של מעל 13%, לעומת הסתברות לסגירה בשיעור של כ-7.5% בשנת 2019.  התווספות כמות העסקים שצפויים להיסגר בהינתן סגר חוזר במשק מביאה בחשבון שעסקים רבים, בפרט עסקים קטנים, שעוד הצליחו לשרוד את הסגר הראשון, לא יוכלו לשאת מבחינה תזרימית את השפעת המגבלות החוזרות.

לאור הנתונים, שנת 2020 צפויה להיות השנה הראשונה מזה עשור בה המשק יתכווץ (כלומר תוספת העסקים נטו הינה שלילית – כמות סגירות העסקים גבוהה מכמות פתיחות העסקים). בסך הכל המשק צפוי להערכתנו להתכווץ ב 40,000-50,000 עסקים המהווים ירידה של 8%-7% בכמות העסקים במשק.

נתוני פתיחות וסגירות עסקים במשק וההסתברות לסגירת עסק

*מקור: דן אנד ברדסטריט , נתוני 2020 – הערכה, תחת התארכות משך ההגבלות במשק

זרקור על ענף – השפעת משבר הקורונה על ענף הרכב

שרשרת הערך בענף הרכב כוללת את יצרני הרכב הבינלאומיים, יבואני הרכב, חברות הליסינג וההשכרה, גופי מימון והמשתמשים הסופיים: משקי בית, פירמות עסקיות וגופים ציבוריים.

ענף הרכב מרכז פעילות אשראי ענפה בישראל – מסחרית וצרכנית, ומהווה מרכיב מהותי בהכנסות המדינה ממיסים (בשנת 2019 הכנסות המדינה ממיסוי הענף נאמדו בכ-40 מיליארד). בשנת 2019 נעו בכבישי ישראל כ-3.6 מיליון כלי רכב ממונעים, מתוכם כ-3.1 מיליון כלי רכב פרטיים. כ-240 אלף כלי רכב הינם בבעלות חברות ליסינג  לצד כ-50 אלף כלי רכב המשמשים פעילות השכרת קצרת טווח, רובם מוחזקים אף הם על ידי חברות הליסינג.

טרם משבר הקורונה, הענף חווה האטה קלה בהיקפי פעילותו בשנים 2017-2019 בהשוואה לשנת השיא של 2016. זאת כתוצאה מהקשחת רגולציה של בנק ישראל כלפי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי למתן אשראי לענף הרכב, מיצוי יחסי של הביקושים (בהשוואה לשנים קודמות), גודש גובר בכבישים ועוד. כעת, עם המצב הכלכלי במשק בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, הענף חווה האטה משמעותית בפעילות בימים אלה. כך, לפי נתוני המסירות של כלי רכב חדשים, במחצית הראשונה לשנת 2020 נמסרו כ-119 אלף כלי רכב חדשים, ירידה של כ-25% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019, בה נמסרו כ-158 אלף כלי רכב חדשים. על פי הערכות גורמים בכירים בענף, בשנת 2020 כולה עתידים להימסר כ-200 אלף כלי רכב חדשים, ירידה צפויה של כ-20% בחישוב שנתי בהשוואה לשנת 2019.

מסירות כלי רכב חדשים בישראל

*מקור: איגוד יבואני הרכב , נתוני 2020 – הערכה

השפעה גבוהה למשבר הקורונה נרשמה גם על חברות הליסינג, המהוות לקוחות גדולים ליבואני הרכב ומשמשות כמעין מפיץ בענף. על פי המודל העסקי, חברות הליסינג מזרימות ביקושים ליבואני הרכב ומחכירות את הרכבים שרכשו בעסקאות ליסינג לציי הרכב של חברות במגזר העסקי ומוסדות ממשלתיים. בתום תקופה החכרה של 3 שנים הן מוכרות את הרכבים לשוק החופשי כנגד התחלת עסקת ליסינג חדשה של רכב חדש.  לצורך פעילותן, חברות הליסינג רוכשות באופן שוטף רכבים חדשים לצי שיחליפו את הרכבים המשומשים. פעילויות נוספות של חברות הליסינג: ליסינג פרטי ללקוחות פרטיים (כתחליף לרכישת רכב חדש עבור הלקוחות הפרטיים), השכרת רכבים לתקופה קצרה (משמש בעיקר את תחום תיירות הפנים) מכירת רכבים 0 ק”מ (רכבים חדשים שנרכשו מהיבואנים ומוצעים למכירה כחדשים כנגד אובדן יד אחת בהחזקה), מתן אשראי צרכני (כפתרון משלים באמצעות חברות בת ייעודיות או שותפויות עם חברות אשראי חוץ בנקאי, וזאת כמענה להקשחת של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לענף הרכב) ועוד.

עם ההרעה במשק, ספגו חברות הליסינג ירידה בפעילותן. זאת בהתאמה לעליה בכמות המובטלים במשק ולעליה בסיכון של הלקוחות בענף. כך אנו עדים לצמצומים במשק במגוון ענפים – בהייטק, בתעשייה, בסקטור הממשלתי ועוד. כתוצאה, על פי גורמים בכירים בענף, מורגשת האטה בעסקאות ליסינג חדשות. כפתרון אידיאלי לשני הצדדים ברוח התקופה, התפתחה בעת האחרונה מגמה של התארכות חכירה מעבר ל-3 שנים – חברות הליסינג מדווחות על עליה בהארכת עסקאות קיימות, במסגרתן הלקוחות נמנעים מהחלפת רכב לעסקת רכב חדש ומקבלים הנחה בהתקשרות כנגד הארכת החכירה של רכב בן 3 שנים למספר חודשים נוספים, עד התבהרות השוק. מהצד של חברות הליסינג, בכך הן משמרות פעילות עסקית מול הלקוחות ומפחיתות באופן ארעי את הצורך בהצטיידות בכלי רכב חדשים לצי. מהצד של הלקוחות, נחסכת מהם התחייבות ארוכת טווח (ל-3 שנים) בתנאי אי-הוודאות השוררים כעת במשק.

בנוסף, חלה בעת האחרונה ירידה בפעילויות המשלימות – חברות בענף מדווחות על ירידה של עשרות אחוזים בפעילות הליסינג הפרטי, התלויה במצב הכלכלי במשק. הירידה בביקוש נתמכת על ידי חוסר הביטחון התעסוקתי וההרעה בהכנסה הפנויה של הציבור, כאשר לגבי חלק מדורשי העבודה אין וודאות לגבי עיתוי חזרתם לשוק העבודה. באופן דומה, החברות מדווחות על ירידה ניכרת גם במכירת רכבים 0 ק”מ לציבור. פעילות השכרת הרכבים, התלויה בקיומה של תיירות פנים, נפגעה כליל בתקופת המשבר וכך גם מכירת שוברים להשכרת רכב בחו”ל. בהתאמה להרעה במצב הכלכלי, חברות מדווחות על מעבר של הלקוחות לרכישת מותגים עממיים (זולים יותר) ועל עליה בעסקאות רכבים משומשים על חשבון העסקאות בכלי רכב חדשים (במילים אחרות, הצרכן הישראלי שאהב רכב חדש נאלץ לשנות בחירה ולבחור במותגים עממיים/זולים יותר או להתפשר על רכב יד שניה).

בנוסף להאטה בהיקפי הפעילות בענף, חלה בעת האחרונה ירידה בנגישות של חברות הליסינג לגיוס חוב בשוק ההון, אפיק מהותי לחידוש צי הרכבים. בהקשר זה, הודיע בנק ישראל ב 07/2020 על השקת תכנית רכישות אג”ח קונצרני בהיקף של כ-15 מיליארד ₪ כצעד תומך. עד השפעת המהלך, החברות בענף מתגברות על פער המימון באמצעות הארכת עסקאות קיימות, כאמור, כאשר פתרון נוסף המוצע על ידן, ואשר מפחית אף הוא את הצורך בהצטיידות, הינו  עסקאות ליסינג תפעולי תוך שימוש ברכבים ששימשו את פעילות ההשכרה (רכבים שנתון 2019 עם נסועה נמוכה מאוד).

לאור המגמות הענפיות, להערכתנו ברבעון האחרון חלה עליה ברמת הסיכון בענף בשיעור של 20%-15%.

תחזית מקרו-כלכלית

תחזית הצמיחה במשק הישראלי בצל הקורונה

תחזית בנק ישראל לשנת 2020 (07/2020), בעקבות משבר הקורונה, צופה כי התוצר יתכווץ בשנה זו בשיעור של 6% (בהיעדר הרחבת המגבלות לכדי סגר חוזר) ואף בשיעור גבוה יותר, של כ-9%, תחת תקופת סגר חוזרת.

טרם פרוץ משבר הקורונה ושקלול השפעתה, צפתה תחזית בנק ישראל כי המשק יצמח בשנה זו ב2.9%, לאחר צמיחה של 3.3% בשנת 2019.

להערכת דן אנד ברדסטריט – בשל השפעת משבר הקורונה על מרבית העסקים במשק, בשנת 2020 כולה צפויים להיסגר כ-80,000-85,000 חברות ועסקים במקרה של סגר חוזר במשק (כ-70,000 חברות ועסקים בהיעדר סגר נוסף), עליה של 85%-80% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים.

שרידות העסקים בתקופת משבר הקורונה תלויה בחוסן הפיננסי של העסקים (תוך שונות בין העסקים שונים) ובאיתנות הפיננסית של ענפים (כולל רמת הסיכון ומידת החשיפה למשבר). עסקים שאינם מאופיינים בחוסן פיננסי או פועלים בענפים בעלי רמת סיכון גבוהה יתקשו בניהול התזרים עד כדי הפסקת פעילות. כ-37,600 עסקים כבר נסגרו במחצית הראשונה לשנה. ישנם עסקים שצלחו את הסגר הראשון, אך להערכתנו לא יוכלו לשאת שיבוש נוסף בתזרים כתוצאה מסגר חוזר.

תחזית הצמיחה בעולם

להערכת בנק ישראל (07/2020), התוצר במשקים המפותחים יתכווץ השנה בכ-8%, ובשנת 2021 הוא צפוי לצמוח בשיעור של כ-4.8%. כמו כן, יבוא המדינות המפותחות בשנת 2020 יתכווץ בכ-13%, אך בשנת 2021 הוא יחזור לתוואי של צמיחה ויתרחב בשיעור של כ-8%.

פירוש הדבר הוא שהיקף הסחר הבינלאומי צפוי לרדת בשנת 2020 בהיקף של כ-13% בהשוואה לשנה קודמת, דבר המעלה את רמת הסיכון בקרב החברות היצואניות בישראל.