ענף חנויות אופנה בצל משבר הקורונה – ניתוח מיוחד

ענף חנויות האופנה כולל חנויות הלבשה, הנעלה, בגדי מעצבים, אופנת ילדים, הלבשה תחתונה ואביזרי אופנה נלווים. הענף עוד טרם משבר הקורונה אופיין בשנים האחרונות בסיכון גבוה, שהתפתח בעיקר כתוצאה מתחרות עזה מול אתרי קניות זרים (עסקאות הפטורות ממע”מ וממכס[1]) ומהגדלת הקניות שביצעו ישראלים בחו”ל במסגרת “טיולי שופינג” שהתאפשרו כתוצאה מרפורמת השמיים הפתוחים. סיכונים נוספים שאפיינו את הענף בשנים האחרונות: עודף שטחי מסחר, עליה בתקורות, בהן שכר הדירה הגבוה ששרר בקניונים עד למשבר הקורונה, שכר המינימום שעלה בשנים האחרונות במספר פעימות, נגישות מוגבלת של חלק מהעסקים למקורות מימון ועוד. על רקע המגמות הענפיות רשתות רבות נקלעו לקשיים או נסגרו מטעמי חוסר כדאיות בשנים האחרונות וכמות חנויות האופנה שנסגרו עלתה באופן מתמיד בשנים האחרונות.

העלייה המשמעותית בסיכון בענף התרחשה בשנת 2018, עם התחזקות הרכישות המקוונות מאתרי אופנה זרים, במהלכה כמות החנויות שנסגרו כמעט והכפילה את עצמה בהשוואה לשנה קודמת. דווקא לאחר התייצבות מסוימת בענף בשנת 2019 (בה עדיין נרשמה כמות גבוהה יחסית של סגירת חנויות – כ-750 חנויות נסגרו), הגיע משבר הקורונה, ועמו שיא בכמות הסגירות – כ-950 חנויות נסגרו במהלך שנת 2020, עליה של כ-27% בהשוואה לכמות הסגירות בשנת 2019. במסגרת זו, הענף סבל משיבושים רבים בפעילותו במהלך שנת 2020, בפרט במהלך שני הסגרים, כיוון שעל בסיס תמהיל המוצרים הנמכר בחנויות, הענף אינו נחשב לענף חיוני תחת הגדרות הממשלה, על כן חנויות הענף נותרו סגורות במהלך הסגרים, וכך גם בסגר השלישי שהחל בסוף שנת 2020 ונמשך אל תוך שנת 2021. זאת בזמן שרשתות המזון, רשתות הפארם וחנויות הסטוק, שנותרו פתוחות בסגרים, הגדילו את שטחי המדף של פרטי האופנה הנמכרים בחנויותיהן.

ענף חנויות אופנה בישראל – כמות חנויות שנסגרו, 2016-2020

מקור: דן אנד ברדסטריט

בין הרשתות שנקלעו לקשיים בשנים האחרונות (חלקן נרכשו על ידי בעלים חדשים): בשנת 2020 נקלעו לקשיים הרשתות רזילי (נרכשה על ידי קבוצת אינטר ג’ינס), רשת ההלבשה התחתונה בוניטה דה מאס (נרכשה לקראת סוף שנת 2020 על ידי נעמן גרופ) ועוד, לאחר שבשנת 2019 נקלעו לקשיים הרשתות דיסקרט (רשת אופנת נשים שפנתה לנשים בוגרות מסורתיות), רשת אופנת הנשים קסידי, רשת אופנת הדיסקאונט זברה (שנרכשה על ידי רשת אופנת הדיסקאונט סלקט), רשת מיכל נגרין (שלצד שיווק תכשיטים מעוצבים מכרה גם פרטי אופנה) ועוד. בין הרשתות שנקלעו לקשיים בשנת 2018: הוניגמן, יפו תל אביב, מיש-מיש ועוד. לצדן יצאו מהענף בשנה זו רשתות נוספות מטעמי חוסר כדאיות כלכליים, דוגמת רשת רמי לי (בגדי היריון) ורשת אופנת הצעירות Forever 21 (בהמשך – בשנת 2019 הרשת העולמית אף נקלעה לקשיים).

בסך הכל פועלות היום בענף למעלה מ-8,000 חנויות אופנה, כמחציתן הינן חנויות הפועלות במסגרת רשתות ומחציתן הן חנויות עצמאיות (שאינן חלק מרשת). בהלימה לכמות הגבוהה של חנויות שנסגרו, המשבר בענף בשנת 2020 הוביל גם לירידה ניכרת בפדיון הענפי. כך הפדיון בענף חנויות האופנה בישראל (ממכירות בחנויות פיזיות ובאמצעות אתרי סחר מקוונים ישראלים של חלק מרשתות וחנויות האופנה הישראליות) מוערך בשנת 2020 בכ-13 מיליארד ₪, ירידה של כ-20% בהשוואה לפדיון ענף חנויות האופנה בשנת 2019. זאת למרות עליה במכירות המקוונות של חנויות ורשתות אופנה ישראליות בשנת 2020, בצל משבר הקורונה, שמיתנה את הירידה הכוללת בפדיון הענפי (הירידה במכר בחנויות הפיזיות הייתה גבוהה מהעלייה במכירות המקוונות ומשכה לירידה בפדיון הענפי). אל כך מתווספות רכישות מקוונות מאתרי אופנה זרים על ידי ישראלים הנאמדות בשנת 2020 ב 3-4 מיליארד ₪ נוספים. בסך הכל ההוצאה הכוללת על פרטי אופנה על ידי ישראלים מוערכת בשנת 2020 בכ- 16-17 מיליארד ₪, ירידה של 15-20% לעומת ההוצאה הכוללת של ישראלים על פרטי אופנה בשנת 2019, טרם עידן הקורונה, אשר נאמדה בכ-20 מיליארד ₪.

מבחינת התנהגות הצרכנים, להערכתנו היקף הרכישות באופן מקוון (מאתרי אופנה ישראלים ומאתרי אופנה זרים יחדיו) עלה בשנת 2020 בכ-50% בהשוואה לשנת 2019 וחלקו של ערוץ הסחר המקוון הגיע בשנת 2020 לשיעור שיא של כ-35% מההוצאה הכוללת של ישראלים על פרטי אופנה. עדות לעליה ברכישות המקוונות באה לידי ביטוי גם בחגי הקניות בחודש נובמבר האחרון (יום הרווקים הסיני, שופינג IL ובלאק פריידי) בהם, על פי נתוני כאל, ישראלים בצעו רכישות מקוונות במעל 250 מיליון ₪, עליה של כ-70% בהשוואה לשנה קודמת.

ההוצאה הכוללת של ישראלים על אופנה במיליארדי ₪, ושיעור חלקן בהוצאה של רכישות פיזיות ואונליין , 2019-2020

מקור: דן אנד ברדסטריט

הירידה בהוצאה הכוללת של ישראלים על פרטי אופנה נובעת בין היתר מירידה בצריכה הפרטית בישראל בשנת 2020 בצל המשבר והשפעותיו על שוק העבודה וההכנסה הפנויה של הציבור (על פי נתוני בנק ישראל, הירידה בצריכה הפרטית בישראל בשנת 2020 הינה בשיעור של 11%), לצד ירידת מחירים בענף האופנה בישראל בשנה זו כתוצאה מהירידה בביקושים, בשיעור של 5.7% (מקור: הלמ”ס).

על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, ענף חנויות האופנה נמנה בקרב הענפים בעלי רמת הסיכון הגבוהה ביותר בשנת 2020, כאשר רק ענף מסעדות ברים ובתי קפה וענף סוכנויות נסיעות נמצאו כענפים מסוכנים יותר בשנת 2020. בסך הכל רמת הסיכון בענף עלתה בשנת 2020 בכ-13% בהשוואה לשנה קודמת. עם זאת, קיימת שונות בין הרשתות הגדולות, אשר חלקן הניכר הפעיל אתר סחר מקוון עוד טרם המשבר, לעומת חנויות אופנה עצמאיות, אשר חלקן אינן מפעילות אתר סחר מקוון ותלויות בתנועת הקונים, על כן נמצאות בסיכון גבוה יותר. כך, חלק מרשתות האופנה הגדולות בצעו התאמות אל מול המשבר, בהן הגברת פעילות בזירת הסחר המקוונת (למרבית הרשתות הגדולות היו פלטפורמות מסחר מוכחות), הגעה להסדר להפחתת שכר הדירה החודשי בתקופת הסגרים, הוצאת עובדים לחל”ת ועוד. מבדיקת התוצאות העסקיות של החברות הציבוריות קבוצת פוקס, קבוצת גולף וקבוצת דלתא עולה כי אלו לא רשמו נסיגה משמעותית בתוצאותיהן העסקיות בשנת 2020, ואף שמרו על מדדי רווחיות דומים או גבוהים בהשוואה לשנת 2019, למרות המשבר (מפעילותן בישראל – קבוצת דלתא רשמה נסיגה בפעילות הבינלאומית כתוצאה ממצב השווקים בארה”ב ובאירופה, ובנטרול הוצאות אחרות/חד פעמיות שאינן נובעות מהפעילות השוטפת).

במסגרת זו, הרשתות הגדולות מדווחות על עליה במכירות המקוונות – קבוצת פוקס המשיכה לפתח ולשווק באמצעות אתר הקבוצה Terminal X , המציע לצד מוצרי הקבוצה גם מותגי אופנה מובילים אחרים (אתר מולטי-ברנד), קבוצת גולף המשיכה לפתח ולשווק באמצעות אתרי הקבוצה ובאמצעות אתר המולטי-ברנד Adika אותו מפעילה, בקבוצת דלתא מדווחים על עליה באתר המקוון של הקבוצה בישראל, בחודשים מסוימים אף במאות אחוזים בהשוואה לתקופה קודמת.

מנגד החנויות העצמאיות אינן נהנות מיתרון לגודל מול משכירי החנויות והיו תלויות ברצון הטוב של משכירי הנכסים, שעבור חלקם השכרת החנות מהווה מקור פרנסתם העיקרי. אותרו חנויות עצמאיות שהתארגנו בתקופה קצרה על מסחר אלקטרוני, אם באמצעות עמוד הפייסבוק, אך חנויות רבות לא הצליחו לבסס פלטפורמת סחר מוכחת בפרק זמן קצר. בעיות נוספות שהעיבו על הפעילות בענף בשנה החולפת, בפרט בקרב העסקים הקטנים, הינן נגישות נמוכה למקורות מימון וימי אשראי נמוכים בענף, בהשוואה לימי האשראי במשק (חנויות האופנה מקבלות ימי אשראי קצרים יותר מהספקים, בהשוואה למקובל במשק בשנה החולפת – בעוד ימי האשראי במשק בשנת 2020 נאמדו ב-104, בממוצע, ימי האשראי בענף חנויות האופנה הינם קצרים יותר ונאמדו ב-100 ימים בממוצע).

ימי אשראי מוסכמים במשק ובענף חנויות אופנה , 2020

אך מעל הכל, הגורם המהותי ביותר שהשפיע על הפעילות הינו הירידה בצריכה הפרטית של הציבור בצל המשבר, כאשר לציבור פחות כסף פנוי כדי להוציא על ביגוד והנעלה וגם צורך נמוך יותר על רקע הסגרים והיעדרם של אירועים חברתיים, חתונות, כנסים ומפגשים. את מקומם של בגדי היוקרה, חליפות ומותגי פרימיום תפסו בגדי ספורט, אופנת בייסיק והלבשה תחתונה (טריינינגים, בגדים נוחים לבית ופיג’מות) ובגדי ילדים – קטגוריות שנהנו מביקושים גבוהים במהלך השנה החולפת תחת המשבר. מבדיקת דן אנד ברדסטריט עולה כי רמת הסיכון גבוהה יותר בקרב חנויות אופנה בפריפריה, אל מול חנויות אופנה במרכז הארץ, בשיעור של שנע בין 5%-3% בממוצע (באזור הדרום – ב 5% , באזור הצפון – ב 3%). הסבר אפשרי, בין היתר, הינו הרגישות הגבוהה יותר למשבר הכלכלי ולקיטון בהכנסה הפנויה בקרב האוכלוסייה בפריפריה.

היות והענף מאופיין בשנים האחרונות בזליגת פעילות לאתרי מסחר מקוונים, ובשנת 2020 חלקן של רכישות אונליין הגיע לשיא של כ-35% מההוצאה הכוללת של ישראלים על פרטי אופנה, על חלק מחנויות האופנה העצמאיות לבצע התאמות ולפתח פלטפורמה זו, אחרת חנויות רבות נוספות ייצאו מהענף אף הן. להערכתנו רמת הסיכון בענף בשנת 2021, שנה שהחלה בסגר המשפיע מהותית על פעילות העסקים בענף, צפויה להיוותר גבוהה גם בשנה זו.

כתבות נוספות:

• בירור חשבון מוגבל
• לשכת אשראי
• בדיקת דירוג אשראי

[1]    הפטור ממע”מ הינו בקניה מקוונת בסכום עד 75 דולר והפטור ממכס הינו בקניה מקוונת בסכום עד 500 דולר.