שובו של הקניון

אחרי ירידה דרסטית של כ – 30% בפעילות הקניונים בשנת 2020, בהשוואה לשנת 2019, הקניונים חזרו לפעילות ענפה בשנת 2021. האם הקניונים ימשיכו לפרוח גם ב 2022? ובכן, התשובה היא שלא בטוח.

תקופה הקורונה, בדגש על שנת 2020, הייתה תקופה קשה עבור הקניונים, תקופה שלוותה בחוסר ודאות, בפניות מצד סוחרים להטבות לאור הסגרים והפגיעה האנושה בעסקים, תקופה של הפסקת או אי חידוש חוזים, תקופה מאתגרת שגרמה לשוכרים לעבור מחנויות בקניונים לחנויות אונליין וירטואליות. בישראל קיימים כ – 300 קניונים ומרכזי קניות – כמחציתם ממוקמים במרכז הארץ – ובשנת 2020 הם חוו ירידה של 30% בפדיונות בממוצע בהשוואה לשנת 2019.

אולם, שנת 2021 טרפה מחדש את הקלפים והחזירה את הקניונים לפעילות בהיקפים שקדמו לתקופת הקורונה תוך שהיא מניבה רווחים נאים לקניונים ולחנויות הפועלות בהם.

ניתן להגיד שהיה צפוי כי בשנת 2021 עם הפתיחה המחודשת של המשק והירידה בתחלואה (כתוצאה ממבצעי החיסונים), ועל רקע ביקושים שנוצרו למוצרי צריכה, המשק יציג התאוששות, ואכן על פי אומדני הלמ”ס העדכניים המשק רשם צמיחה מואצת בתוצר בשנה זו בשיעור של כ-8.2%. התרומה המשמעותית ביותר לצמיחה החדה בשנת 2021 מקורה בגידול חד בצריכה הפרטית, שזינקה בשנה זו בשיעור גבוה של כ-11.7%. במילים אחרות, הציבור שב לצרוך בשנת 2021, ובגדול, כפיצוי לשנת 2020 בה הוא היה סגור בבתים בחלק ניכר מימות השנה, לצד אי-וודאות ששררה בתקופת המשבר שבלמה קלות דעת בעת ביצוע קניות, תוך וויתור על מוצרים ושירותים שלא היו חיוניים או נחוצים דיו ברוח אותה תקופה.

בין הפרמטרים התומכים בפעילות הענפה של הקניונים ומרכזי הקניות בישראל, למרות התגברות המודעות לרכישות מקוונות: קצב הגידול באוכלוסיית ישראל שעומד על 2%-1.8% מדי שנה בשנים האחרונות כלומר כ- 180-200 אלף נפש המתווספים לאוכלוסייה, התומך בהמשך צמיחה של המסחר הפיזי בישראל ויוצר ביקוש מובנה לשטחי מסחר פיזיים שגדל משנה לשנה (בתוך כך, חלק ניכר מהגידול באוכלוסייה מקורו באוכלוסיות החרדית והערבית, שמלכתחילה פחות חשופות למסחר המקוון) והעלייה השנתית בשכר הממוצע במשק, כאשר העלייה בהכנסות משקי הבית מתורגמת לעליה ברמת החיים וכתוצאה לעליה בפעילות המסחר וצריכת מוצרים.

הקניונים ומרכזי הקניות נדרשו לבצע התאמה, וגם עשו זאת

נתוני המקרו עזרו לקניונים ומרכזי הקניות להגדיל את הפעילות אך לכולם היה ברור שלא די בכך לאור השינויים שעברו על העולם. ולכן, על מנת לחזור לרמת פעילות גבוהה בשנת 2021 הקניונים פעלו לביצוע התאמות לצרכי השוק החדשים, הכוללים שיפור חווית הקניה, הוספת מתחמי בילוי ופנאי כגון משחקיות, מתחמים להופעות והפעלות והגדלת שטחי ירידים והפנינג, גם על חשבון שטחן של החנויות. בנוסף, הקניונים הגבירו הטמעת פלטפורמות דיגיטליות ונוקטים בפעולות שיווק וקמפיינים במדיות השונות ובכלל זה גם באינטרנט וברשתות החברתיות. למשל קבוצת עזריאלי המפעילה אתר מכירות מקוון תחת המותג עזריאלי.קום, המציע בין היתר, לבתי עסק הפועלים בקניונים ובמרכזים המסחריים בבעלות הקבוצה פלטפורמה מכירתית מקוונת ושירותים לוגיסטיים נלווים לכך, כגון שירותי אחסון ושירותי משלוחים לבית הלקוח או לנקודות איסוף הממוקמות במתחמי הקבוצה.

חשוב לציין שישנו שוני מובנה בין קניון אחד לשני, גם אם הקניונים מגיעים מאותה הקבוצה. כנגזרת, ישנם קניונים שמצליחים יותר, וישנם כאלו שלא, והסיבות לכך מגוונות ומשתנות. ככלל, הצלחת קניון תלויה במספר רב של פרמטרים, בהם המיקום הגיאוגרפי, היעדר סמיכותו למתחמי קניות אחרים מתחרים, נגישות תחבורתית, המצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית היעד של הקניון, תמהיל החנויות, רמת השירותים הנלווים המסופקים במתחם, קיומם של מקומות חניה נגישים, המוניטין של מפעיל הקניון ועוד. בין הקניונים המובילים בשנים האחרונות, אשר תפסו מקום של קבע בדירוגי הקניונים המובילים ניתן למנות את קניון עזריאלי מלחה בירושלים – אשר נהנה מרמת תחרות שנותרה נמוכה יחסית עדיין באזור, כאשר קניון ממילא פונה יותר לתיירים ומתחם DCITY שנפתח לפני כשנתיים במעלה אדומים עדיין מרוחק ולא מושך מבקרים על חשבון מלחה – קניון מול הים באילת המושתת על תיירות פנים ונהנה מתיירות פנים גבוהה באילת בשנה החולפת, בין היתר בשל היוותרות סגירת השמיים בשנת 2021, קניון עזריאלי תל אביב אשר ממוקם בסמיכות למגדלי משרדים רבים ובסיס הקריה וכן יושב על תוואי רכבת ישראל ממש, הקניון הגדול בפתח תקווה של קבוצת קניוני עופר שמצליח רבות כתוצאה מרמת תחרות אזורית נמוכה יחסית ולאור העלייה במספר התושבים בעיר פתח תקווה בשנים האחרונות ועוד.

לאן צועד הענף בשנת 2022?

האם הפריחה המחודשת של הקניונים ומרכזי הקניות בשנת 2021 היא רמז לבאות ולשנת 2022? ובכן, קשה להסתמך על כך לאור חוסר היציבות הכללי במשק שגם הוא נובע מסיבות מגוונות.

באופן מעשי, שנת 2022 נפתחה בחוסר וודאות המלווה באתגרים. בתחילת השנה היה מעין “סגר שקט” כאשר חברות בענף האופנה, למשל, דיווחו על ירידה בפעילות בחודשים ינואר-פברואר. בנוסף, ירידת התחלואה בעולם ופתיחת השמיים המחודשת צפויה להחזיר את מגמת “טיולי השופינג” עמה התמודד המסחר המקומי וענף האופנה בפרט בשנים האחרונות ועד פרוץ משבר הקורונה. החשש בענף הוא להתמתנות בפעילות ובפדיון בענף האופנה במהלך שנת 2022 כתוצאה ממגמה צפויה זו. אל כך יש להוסיף את האינפלציה הגוהה שאמנם לא בלמה את חגיגת הקניות אשתקד, אך המשך התייקרויות חומרי הגלם והמוצרים שמתרחשים אודות למגפת הקורונה והמלחמה שרוסיה מנהלת באוקראינה עלולים בסופו של דבר להגיע ללקוחות הקצה ולהביא להאטה בצריכה. גם העלאת הריבית של בנק ישראל צפויה להקטין את כוח הקנייה של הציבור ולצמצם את תחזיות הצמיחה האופטימיות של המשק, לדאבונם של הקניונים ומרכזי הקניות שעלולים להיות מושפעים מכך ולהיפגע.