תמונת מצב – ענף האדריכלות – ניתוח מיוחד

ענף האדריכלות מהווה חלק אינטגרלי בפעילות ענף הנדל”ן בישראל. כך, הפעילות הענפה בענף הנדל”ן בשנים האחרונות הייתה אמורה להביא גם לפריחת ענף האדריכלות. בפועל, באי-הלימה לעומסי העבודה בתחום, ענף האדריכלות ניצב בפני מספר אתגרים מהותיים, בהם מחסור בכוח אדם איכותי והקושי לשמר כוח אדם קיים, חוסר יכולת תחרותית של משרדים קטנים ובינוניים אל מול המשרדים הגדולים המקבלים את מרבית העבודות הגדולות, מוסר תשלומים ירוד מצד הלקוחות, המשבש את ניהול תזרים המזומנים של משרדי האדריכלות ועוד.

מקצוע האדריכלות דורש הסמכה ארוכה, הכוללת לימודי תואר של חמש שנים באחד מחמשת המוסדות האקדמיים שמלמדים אותו בישראל (אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, ויצו חיפה, בצלאל ואוניברסיטת אריאל). בסיום הלימודים ניתן לקבל הכרה כאדריכל רשום, בעל סמכויות תכנון מוגבלות למבנים בגובה של עד 12 מטר, כמו בתים פרטיים. הרוב ממשיכים לשלב ההתמחות שאורך 3.5 שנים, בסיומו הם נדרשים לעבור שתי בחינות, עיונית ומעשית, על מנת שיוכלו לקבל רישיון לאדריכל מורשה ממשרד העבודה והרווחה; דבר המקנה סמכויות תכנון בלתי מוגבלות. בשנים האחרונות נרשמים במשרד העבודה והרווחה 300-400 אדריכלים חדשים מדי שנה, שסיימו את כל שלבי ההסמכה, בציפייה להיקלט בשוק.

נכון לשנת 2019 קיימים כ-11,000 מחזיקי תעודת אדריכלות בישראל, כאשר מהם פעילים בשוק כ-6,000 בלבד. זאת נוכח רמות השכר הנמוכות יחסית בענף, בפרט לאדריכלים מתחילים, ותפיסת משרות אדריכלים על ידי הנדסאי אדריכלות, אשר מקבלים סמכויות תכנון זהות לאלו של אדריכלים רשומים, בהליך הסמכה מהיר.

בישראל פועלים כ-3,000 משרדי אדריכלים, חלק גדול מהם משרדים קטנים של 2-3 עובדים או אדריכלים עצמאיים.

הענף מושפע מאי-הוודאות השוררת בענף הנדל”ן בעקבות הבחירות, היעדר אופק וודאי להמשך יישום תכנית “מחיר למשתכן”, שינויי המדיניות של הרשויות המקומיות בתחום התחדשות עירונית ועוד. יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות הענפיות בענף הנדל”ן בשנה הקרובה, בפרט בתחום ההתחדשות העירונית, וכפועל יוצא, אחר השפעותיהן על ענף האדריכלות. הארכת תכנית תמ”א 38, ככל שתחודש, צפויה לשחרר לשוק היתרים שהתעכבו ולהטיב עם הענף.

לאור המגמות הענפיות, להערכת דן אנד ברדסטריט יותר ממחצית ממשרדי האדריכלים החדשים שנפתחים לא שורדים את השנה הרביעית.

השפעת ענף הנדל”ן

ענף הנדל”ן למגורים אופיין בשנים 2017-2018 בהאטה, בהשוואה להיקפי פעילותו בשנים קודמות, תוך מעבר להתמקדות בפרויקטים של “מחיר למשתכן” ובשוק החופשי – להתמקדות בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ההאטה בענף נבלמה במחצית הראשונה לשנת 2019, כפי שבא לידי ביטוי הן ברכישת דירות חדשות והן בהתחלות הבניה, תוך התייצבות על היקף פעילות נמוך יותר מאשר בשנים קודמות.

מקור: הלמ”ס ועיבודי דן אנד ברדסטריט. * שנת 2019 – תחזית

הממשלה התמקדה בשנים האחרונות בתכנית “מחיר למשתכן”, הדבר הביא לירידה בהתחלות בניה בפרויקטים שאינם במסגרת תכנית “מחיר למשתכן” – פחות פרויקטים להתחרות עליהם עבור הקבלנים. החל מהמחצית השנייה לשנת 2018 נרשמה ירידה בהתחלות בניה גם של תכנית “מחיר למשתכן”, מגמה שנמשכה בשנת 2019.

בניגוד לירידה במספר הכולל של התחלות הבניה, שיעורן של התחלות הבניה של התחדשות עירונית מסך התחלות הבניה עלה בשנים האחרונות, ובשנת 2018 עמד מעל 20% מסך התחלות הבניה, מגמה שנמשכה גם במחצית הראשונה לשנת 2019.

מקור: הלמ”ס ועיבודי דן אנד ברדסטריט. * שנת 2019 – תחזית

שנת 2019 מאופיינת באי-וודאות בתחום ההתחדשות העירונית – במסגרת זה מספר רשויות מקומיות שינו את המדיניות שלהם כלפי התחום. כמו כן, ייתכן והחל משנת 2020 ישתנה המיקוד בענף – לביצוע פרויקטים גדולים בלבד (מתחמים של פינוי-בינוי), ללא המשך קיומם של פרויקטי תמ”א 38/1 נקודתיים – כך, ביולי 2019 הודיע מינהל התכנון על כוונתו לא להאריך את תוקפה של תמ”א 38 במתכונת הנוכחית (התכנית הנוכחית צפויה לפוג ב-05/2020), תוך העברת מיקוד פעילות לתכנון שכונות מגורים רחבות בלבד (במתחמים גדולים של פינוי-בינוי). בכך מינהל התכנון הביא לפולמוס בקרב גורמים שונים בענף הנדל”ן ולהתעוררות שיח ציבורי בנושא. למרות אי-הוודאות בענף, התחום שמר על יציבות יחסית בהיקפי פעילותו במחצית הראשונה לשנת 2019 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018.

ענף האדריכלות – אתגרים עיקריים

• מוסר תשלומים ירוד מצד הלקוחות – עיקר הלקוחות בענף הינם גופים ממשלתיים, עיריות ומועצות מקומיות ויזמי נדל”ן. לקוחות אלה מאופיינים בימי אשראי ארוכים. למשרדי האדריכלות קשה לגבות תשלום עבור השירות, הדבר מסכן את ניהול תזרים המזומנים של המשרד, ומגולגל על העובדים באי-אטרקטיביות ברמת השכר המשולמת לאדריכלים.
• אי-וודאות רבה לאור החשיפה מול ענף הנדל”ן – בעוד מתקיימים דיונים אודות עתיד יישום התחדשות עירונית, עתיד “תכנית למשתכן” עוד פחות ברור, בשל אי-וודאות כשנת בחירות, ומדיניותה העתידית של ממשלה חדשה בתחום. נציין כי לאחר מספר חודשים בהם במסגרת תכנית “מחיר למשתכן” לא נערכו הגרלות, בסוף ספטמבר 2019 נפתחה ההגרלה התשיעית (“ההגרלה הגדולה”) שתכלול מעל 3,000 יח”ד ב-13 יישובים ברחבי הארץ. האטה בענף הנדל”ן צפויה להביא להאטה בפעילות ענף האדריכלות כתחום נלווה.
• קושי לשמר כוח אדם איכותי – רמת השכר הנמוכה בענף מביאה לנהירת עובדים למשרדים הגדולים, אשר יכולים לתגמל יותר, על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים, או לעזיבת המשרד לטובת פתיחת משרד באופן עצמאי (תחת הסתברות שרידות לא גבוהה). כמו כן בחלק ניכר מהמקרים, רמת השכר הנמוכה מביאה עד כדי יציאת אדריכלים מהענף (זליגה לתחומים אחרים בעלי רמות שכר גבוהות יותר – למשל הסבה למפקחים וכו’). בנוסף לכך, בעוד מסלול ההסמכה כאדריכל הינו ארוך, בשנים האחרונות יותר ויותר הנדסאי אדריכלות (מסלול מהיר) תופסים את מקומם של האדריכלים במשרדי האדריכלות השונים.
• מבנה ענף ריכוזי – חסם כניסה גבוה למשרדים חדשים – ענף האדריכלות נחשב לענף ריכוזי, בו הלקוחות הגדולים עובדים עם אותם המשרדים (המשרדים הגדולים), ללא יכולת של משרדים בינוניים וקטנים להתחרות על עבודות אלה. הדבר מהווה כחסם כניסה גבוה למשרדים חדשים, אשר מלכתחילה לא יכולים לקבל עבודות מול לקוחות גדולים. מגמה זו תומכת בהסתברות לשרידות לא גבוהה בקרב משרדים חדשים – להערכת דן אנד ברדסטריט, כאמור, למעלה מ-50% מהמשרדים החדשים שנפתחים לא צפויים לשרוד את השנה הרביעית לפעילותם.
• בירוקרטיה וסחבת – תהליכים ארוכים – כענף נלווה לענף הנדל”ן, גם ענף האדריכלות מושפע מהבירוקרטיה והתהליכים הארוכים המאפיינים את ענף הנדל”ן, בפרט בכל הקשור לקבלת ההיתר לפרויקט.