ניתוח מיוחד: השפעת משבר הקורונה על המשק

תמצית

התפשטות נגיף הקורונה משפיעה על מספר רב של ענפים במשק אשר חוו או חווים שיבושים מהותיים בפעילות העסקית.

הענפים שחוו את השיבוש הרב ביותר, ולמעשה סובלים עדין מקיפאון בפעילות גם כיום הינם ענפי “הגל הראשון” הכוללים חברות תעופה, בתי מלון, מסעדות, אתרי תיירות ועוד.

תחומים נוספים, המאופיינים בהתקהלות אוכלוסין (“גל שני”) חוו שיבוש ניכר בפעילות אף הם, ונאלצו להיסגר במהלך החודשים מרץ-אפריל (למעט פעילות אונליין אם קיימת לבית העסק), בהם קניונים, מרכזי קניות וחנויות מסחר – בתחילת מאי, עם נקיטת הקלות במשק מצד הממשלה, נפתחו עסקים אלה מחדש.

ענפים נוספים שנסגרו תחת איסור התקהלות ונכון לתחילת מאי טרם נפתחו מחדש: אולמות אירועים, הפקות אירועים, תיאטראות, בתי קולנוע, אירועי תרבות, בריכות שחיה ועוד.

במסגרת זו במהלך המחצית השנייה של חודש מאי ובחודש יוני צפויים בהדרגה להיפתח מחדש העסקים בחלק מהענפים שטרם נפתחו, תחת הנחיות מגבילות שונות, הקשורות במידת ההתקהלות המותרת וברמת החיטוי וההיגיינה. כך, בתי מלון צפויים להיפתח מחדש בשלב ראשון ללא התקהלות בשטחים ציבוריים סגורים (כגון לובי וחדר אוכל), בתי קולנוע, מסעדות, תיאטראות ואולמות אירועים צפויים להיפתח מחדש תחת הגבלת התקהלות (בשלב ראשון אכלוס של עד 50 איש).

לצד הענפים הרבים הנפגעים, ישנם תחומים שרושמים עליה בפעילות בצל משבר הקורונה, בהם רשתות השיווק אשר רשמו בחודש מרץ עליה של כ-20% במכירות, וברבעון הראשון לשנת 2020 עליה של 11.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מקור: הלמ”ס). העלייה בביקוש למוצרי מזון וטואלטיקה תורגמה לצמצום מבצעים – והצרכנים נאלצו לשלם על ההצטיידות מחירים גבוהים יותר.

תחום נוסף החווה עליה בביקושים, על רקע סגירת התנועה במשק והעברת עובדים לעבודה מהבית – חברות טכנולוגיה ושירותים למתן פתרונות העסקה מרחוק – חברות המספקות תשתיות תקשורת וניהול וירטואלי מאפשרות המשכיות עסקית עבור העסקים גם מחוץ למשרד, על מנת לאפשר המשך מתן שירות ולמזער את הפגיעה במהלך העסקים השוטף בתקופת הסגר היכן שהיה ניתן. כך, ארגונים רבים הצליחו לייצר תפוקות בתקופת הסגר על ידי עבודה מרחוק, חלקם ארגונים מסורתיים שלא תיארו לעצמם טרם המשבר שיוכלו לעבוד מרחוק.

להערכתנו, גם כיום לאחר שרב מגבלות התנועה על המשק הוסרו, ארגונים מבינים שצריכים להיות ערוכים לעבודה מהבית, לשמר המשכיות עסקית מכל מקום באמצעות פתרונות טכנולוגיים, כך שהמגמה הזו צפויה להישמר.

למרות התחומים שחוו עליה בפעילות, הנזק העסקי המצרפי בענפים הנפגעים מהמשבר גבוה משמעותית מהתועלת בקרב הענפים הצומחים במשבר, עד כדי שעל פי התחזית האחרונה של בנק ישראל (נכון ל 04.2020) התוצר בשנת 2020 צפוי להתכווץ בשיעור של 5.3% (טרם פרוץ המשבר, בתחזית קודמת, הצפי היה לצמיחה חיובית של התוצר בשיעור של 2.9%).

נתוני פתיחות וסגירות עסקים ותחזית לשנת 2020

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנים האחרונות נפתחים בישראל כ-55,000 עסקים בשנה ומנגד נסגרים 40,000-45,000 עסקים מדי שנה. כך, בשנת 2019 נפתחו 56,500 עסקים ונסגרו 45,500 עסקים.

מאז פרוץ המשבר להערכתנו חלה ירידה (ארעית) של למעלה מ-70% בנתוני פתיחת העסקים. לאחר תיקון מסוים במשק במחצית השנייה לשנת 2020, להערכתנו ברמה שנתית צפויה ירידה בפתיחת העסקים בכ-1/3 בהשוואה לשנה קודמת.

הסיבה העיקרית לירידה הצפויה בפתיחת העסקים בשנת 2020 הינה חוסר הוודאות במשק. לבעלי עסקים קשה מאוד לקבל החלטות עסקיות בתנאי חוסר וודאות, כשאין כל וודאות להכנסות הצפויות וצפוי קושי בניהול התזרים. כך, לאור שיעור האבטלה במשק, כוח הקניה של הציבור קטן ומשפיע לרעה על הכדאיות בפתיחת עסק בעת הזו (בשל השפעה שלילית צפויה על הכנסות ותזרים העסקים, כאמור).

כמו כן, בדרך כלל לטובת פתיחת עסק, בעל העסק נעזר בחסכונות ובליווי מימוני. אולם, על רקע המשבר, גם החסכונות של הציבור הצטמצמו ובמקביל נרשמה ירידה בנגישות למקורות מימון.

לגבי סגירות עסקים, להערכתנו בשנת 2020 צפויים להיסגר כ-70,000 חברות ועסקים, עליה של כ-50% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק עלתה לשיעור של מעל 11%, לעומת הסתברות לסגירה בשיעור של כ-7.5% בשנת 2019.  

לאור הנתונים, שנת 2020 צפויה להיות השנה הראשונה מזה עשור בה המשק יתכווץ (כלומר תוספת העסקים נטו הינה שלילית – כמות סגירות העסקים גבוהה מכמות פתיחות העסקים). בסך הכל המשק יתכווץ ב 30,000 עסקים (לאחר שבשנת 2019 תוספת העסקים נטו הסתכמה בכ-11,000 עסקים), המהווים ירידה של כ-5% בכמות העסקים המשק.

*מקור: דן אנד ברדסטריט , נתוני 2020 – הערכה

עליה ברמת הסיכון בענפים נרחבים במשק:

זרקור על ענפים נבחרים בעלי רמת סיכון גבוהה:

• ענף האופנה – ענף האופנה סבל משיבוש מהותי בפעילות מאמצע חודש מרץ ועד תחילת חודש מאי, לאור ההגבלות במשק שהובילו לסגירת הקניונים ומרכזי הקניות, ובהמשך, גם לחנויות האופנה ברחוב. בסוף חודש אפריל המתחמים הפתוחים וחנויות הרחוב נפתחו, ובתחילת מאי גם הקניונים, לאחר שהרשתות הגדולות הגיעו להבנות מול הממשלה, לפיהן יוקצה תקציב של עד 6 מיליארד ₪ (בנוסף ל-80 מיליארד ₪ שנקבעו ככספי סיוע להבראת המשק מהמשבר), לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה, בהם גם עובדי ענף האופנה.

עם זאת, הענף אופיין בסיכון גבוה גם טרם פרוץ משבר הקורונה בירידה בהיקפי הפעילות ובהתאמה, בעליה ברמת הסיכון. זאת לאור התחרות מרכישות אונליין ומדיניות השמיים הפתוחים. שיעור סגירת עסקים בשנת 2019 בענף חנויות אופנה והלבשה נאמד בכ-13% מסך כל העסקים הפעילים בענף זה בשנה זו . בשנת 2019, לאור המגמות הענפיות, כ-750 חנויות שונות נסגרו.

להערכת דן אנד ברדסטריט רמת הסיכון עלתה משמעותית בשנת 2020, על רקע השפעת משבר הקורונה.

להערכתנו, על רקע המשבר הענף צפוי להתכווץ, כאשר למעלה מ-1,000 חנויות אופנה צפויות להיקלע לקשיים ולצאת מהענף במהלך שנת 2020, עליה של כ-33% בהשוואה לכמות החנויות שנסגרו אשתקד.

*מקור: דן אנד ברדסטריט , נתוני 2020 – הערכה

• ענף מסעדות, ברים ובתי קפה – הענף נחשב לענף המסוכן במשק אשתקד גם כך (טרם משבר הקורונה) – על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, רק כ-60% מהעסקים בענף שנפתחו שורדים מעבר לשנתיים, וכ-66% נסגרים או משנים מתכונת תוך חמש שנים מפתיחתם. רמת הסיכון הגבוהה בענף נובעת מהצורך המתמיד בחדשנות, קיומם של טרנדים ומגמות מתחלפות, נאמנות לקוחות נמוכה, רגישות גבוהה למחיר, היעדר ידע וניסיון ניהולי של חלק מבעלי העסקים ועוד. לכך התווספו בשנים האחרונות שינויים רגולטוריים המכבידים על העלויות התפעוליות של בעלי העסקים בענף.

טרם פרוץ המשבר פעלו בישראל כ 11,500 מסעדות בתי קפה דוכני אוכל וברים בפריסה ארצית.

כ 3,000-3,500 מסעדות נפתחות מדי שנה ומנגד 2,500-3,000 מסעדות נסגרות בשנה.

להערכתנו השנה, בצל משבר הקורונה, תחול עליה של למעלה מ-40% בכמות סגירת העסקים, כך שבסך הכל למעלה מ-4,000 מסעדות צפויות להיסגר במהלך שנת 2020. מנגד, צפויה ירידה בכמות פתיחת העסקים בענף, כך שהענף צפוי להתכווץ ב 20%-15% בכמות העסקים הפעילים.

*מקור: דן אנד ברדסטריט , נתוני 2020 – הערכה

• ענף הבניה – לענף הנדל”ן חשיפה גבוהה להשפעות משבר הקורונה, זאת על אף כי הוחרג בתחילת 2020 על ידי הממשלה מתקנות לשעת חרום והוגדר כענף חיוני בו העבודות יכולות, לכאורה, להמשיך להתבצע כסדרן. בצד ההיצע הענף סובל החל מ-22.03.2020 ממחסור בכוח אדם בסך 50,000 עובדים בעקבות הסגר בשטחי הרשות הפלשתינאית. כך, מרבית  העובדים ששהו בישראל חזרו לשטחי הרשות – מתוך כ-65,000 עובדי שטחים נותרו בישראל פחות מ-15,000 עובדים בלבד, נכון לתחילת מאי. עיתוי הרמדאן החל כעת (23/04-23/05) תורם להמשך שיבוש בכוח האדם בענף, וזאת על אף החלטת המל”ל בסוף אפריל, בתיאום מול הרשות הפלשתינאית, לאפשר החל מתחילת חודש מאי כניסה מחודשת של פועלי בנין מהרשות לישראל.    לצד מחסור בעובדים, קיים מחסור בתשומות המשמשות לבניה, הן מיבוא והן מייצור מקומי, בהיקף של 20%-30%. בין המוצרים החסרים בשוק: מוצרי בטון, מוצרי אלומיניום, מוצרי קרמיקה, מוצרי פנים הבית, כלים סניטריים ועוד. כתוצאה ממחסור בכוח אדם ובתשומות, על פי התאחדות בוני הארץ, ענף הבניה נמצא כיום בתפוקה של פחות מ-50%, על כן צפויים עיכובים במסירות של פרויקטים רבים. נכון להיום עוד אין הכרה בקורונה ככוח עליון ומתנהלים דיונים בנושא בקרב גורמי ממשלה. בנוסף, תנאי חוסר הוודאות במשק ושגרת העבודה מרחוק הביאו לשיבוש בפעילות מנהל התכנון – פוגע בקצב אישור התוכניות של פרויקטים חדשים.

בצד הביקוש מורגשת ירידה ברכישות דירות כתוצאה מחוסר ביטחון תעסוקתי בשוק העבודה (בשיא המשבר שיעור האבטלה במשק הגיע לכ-27%, לעומת שיעור אבטלה של 3.4% בלבד טרם פרוץ המשבר), מהתייקרות הריבית על המשכנתאות מצד הבנקים וממגבלות התנועה במשק. בהקשר זה, הענף נכנס למשבר במצב בו הביקוש גבוה מההיצע, ניתן להניח כי בחלוף תקופה הביקושים עתידים לעלות בחזרה.  כתוצאה מהמגמות הענפיות, כ-2,000 מיזמי בנייה בישראל, רובם למגורים וחלקם למשרדים, נעצרו בעת האחרונה בשל קשיים מימוניים. בנוסף לכך כ־500 פרויקטים עומדים כיום למכירה בהנחה של כ־15% ממחיר השוק ואף במחירי הפסד, וסכנה מאיימת על המשך פעילותן של מאות חברות בנייה בחודשים הקרובים במידה ולא יהיה שיפור בתנאי האשראי, ובהיעדר ההכרה בקורונה ככוח עליון.

*מקור: דן אנד ברדסטריט , נתוני 2020 – הערכה

תחזית

תחזית הצמיחה במשק הישראלי בצל הקורונה

תחזית בנק ישראל לשנת 2020 (04/2020), בעקבות משבר הקורונה, צופה כי התוצר יתכווץ בשנה זו בשיעור של 5.3%, וכי המשק ישוב לצמוח בשנת 2021 בשיעור של 8.7%.

טרם פרוץ משבר הקורונה ושקלול השפעתה, צפתה תחזית בנק ישראל כי המשק יצמח בשנה זו ב2.9%, לאחר צמיחה של 3.3% בשנת 2019.

נציין כי תחזית זו גובשה בעיצומו של משבר הקורונה, ועל רקע הצעדים שננקטים בעולם למניעת התפשטות הנגיף. תקופה זו מאופיינת במידה חריגה של אי-ודאות – בנוגע לעומק המשבר, למשכו, ולהשלכות הכלכליות שלו לטווח הבינוני והארוך. כך, דחיה בתהליך הסרת המגבלות לגבי ענפים מסוימים במשק, לצד התכווצות גבוהה יותר בהיקפי הסחר העולמי אל מול הציפיות כיום, עלולות להביא אף להתכווצות גבוהה יותר בתוצר במשק.

להערכת דן אנד ברדסטריט – בשל השפעת משבר הקורונה על מרבית העסקים במשק, בשנת 2020 צפויים להיסגר כ-70,000 חברות ועסקים, עליה של כ-50% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים.

שרידות העסקים בתקופת משבר הקורונה תלויה בחוסן הפיננסי של העסקים (תוך שונות בין העסקים שונים) ובאיתנות הפיננסית של ענפים (כולל רמת הסיכון ומידת החשיפה למשבר). עסקים שאינם מאופיינים בחוסן פיננסי או פועלים בענפים בעלי רמת סיכון גבוהה יתקשו בניהול התזרים עד כדי הפסקת פעילות. 

תחזית הצמיחה בעולם

להערכת בנק ישראל (04/2020), התוצר במשקים המפותחים יתכווץ השנה בכ-6%, ובשנת 2021 הוא צפוי לצמוח בשיעור של כ-5%. כמו כן, יבוא המדינות המפותחות בשנת 2020 יתכווץ בכ-10%, אך בשנת 2021 הוא יחזור לתוואי של צמיחה ויתרחב בשיעור של כ-8%.

פירוש הדבר הוא שהיקף הסחר הבינלאומי צפוי לרדת בשנת 2020 בהיקף של כ-10% בהשוואה לשנה קודמת, דבר המעלה את רמת הסיכון בקרב החברות היצואניות בישראל.

כתבות נוספות:

מאגרי מידע

עץ בעלויות