דירוג אשראי אישי לכל אדם

איזה מין לווה הוא האזרח הישראלי? האם הוא משלם בזמן את ההלוואות שלו? את המשכנתא? כמה זמן לוקח לו לסגור תיק בהוצאה לפועל? ואיך מנהל האזרח את חלקו בחוב משקי הבית שתפח ב-2018 לגובה של 500 מיליארד שקל?

כדי לענות על השאלות האלו טוב יותר ממה שניתן לענות עליהן היום, עמלים כבר כמה שנים בבנק ישראל ובמשרד האוצר על הוצאתו לפועל של דירוג אשראי אישי לכל אדם. מאגר נתוני אשראי צרכני כבר קיים בישראל, ונעשה בו שימוש בעבר אבל המידע שנאסף בו הוא מידע שלילי מהותי, המעיד על כשלי פירעון של האזרחים וזה כשלעצמו לא מספיק כדי לדרג את ניהול האשראי של האזרח הישראלי.

ב-2016 נורתה יריית הפתיחה הרשמית למהלך כאשר אושרה בחקיקה הקמתו של מאגר נתוני האשראי שיהיה כפוף לבנק ישראל ויכיל מידע על משקי בית ועסקים קטנים. ההצעה קובעת שהבנקים יחלקו את המידע על לקוחותיהם וגופים פיננסים נוספים יוכלו להצטרף בתנאי שיחלקו מידע וזאת לצד גופים ציבוריים נוספים שיספקו מידע כמו לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים ומערכת בתי המשפט. המטרה היא לפתוח את שוק האשראי הריכוזי לשחקנים נוספים וליצור מערכת אפקטיבית לשיתוף בנתוני אשראי. לשם כך יעניק בנק ישראל רישיונות דירוג לווה של גופי מידע עסקי בישראל

צח ברקי, העומד בראש אחת מלשכות דירוג האשראי שצפויות להתחיל לספק לנותני אשראי דירוג של ניהול האשראי של האזרח הישראלי, מספר על השינוי שיביא איתו הדירוג החדש.

מתי צפויות הלשכות להתחיל לעבוד?

“בשנה וחצי האחרונות נעשות ההכנות להקמה של מערכת המידע תוך ביצוע הוראות בנק ישראל לאבטחת מידע. באוקטובר 2018 בנק ישראל הנפיק את הרישיונות ומנקודה זו לכל לשכה יש פרק זמן עד אפריל 2019 עד שהיא תתחיל לספק את שירותי הדירוג. בזמן הזה באמצעות המידע שמסופק לנו אנחנו בונים את השירותים שתספק הלשכה על מנת להפוך את הדירוג ליעיל ונוח לציבור ולגופים שמשתמשים בו תוך גיבוש מודל הדירוג על פי הכללים שנקבעו.”

למי תספקו את השירותים?

“ללשכת האשראי יש שני שווקים אליהם היא תפנה בשוק החדש. השוק הראשון הוא גופים פיננסיים וחברות שמעמידות אשראי ללווים, והשוק השני הוא השוק הצרכני. כל צרכן בישראל יוכל לקבל שירותים מאתנו. השירותים שונים במהות בין שני הצדדים. צרכן יגיע אלינו לטובת שיפור דירוג האשראי על מנת לקבל ערכים נוספים שמבוססים על נתוני האשראי שלו ואנחנו יכולים לספק אותם במסגרת האינטראקציה הישירה.

מה ההבדל בין המאגר שיש כיום לבין המאגר החדש?

באופן כללי על כל אחד מאתנו ייאסף יותר מידע ממה שנאסף עלינו עד היום במאגר נתוני האשראי הנוכחי. אחד הדברים המהותיים שמשתנים הוא התווספות המידע שכולל את כל ההתחייבויות שיש לנו במערכת הבנקאית ואצל נותני האשראי החוץ בנקאיים וחברות כרטיסי האשראי. כל התחייבויות שאנחנו מנהלים אצל אותם נותני האשראי ידווחו באופן שוטף למאגר ואותם נתונים יישמרו במאגר הזה ויימסרו בשליטת הלקוח. כלומר אם מישהו יבקש לקבל עלי נתוני האשראי אני צריך לאשר לו לקבל את הנתונים שלי. כלומר יש יותר נתונים עלי בחוץ ששמורים במאגר אבל על הנתונים האלה אני מקבל יותר שליטה כי אני צריך להסכים שמישהו יקבל אותם. לא כל אחד יוכל לקבל דו”ח אשראי מלא, אלא רק נותני האשראי שמדווחים נתונים למאגר וקיבלו את הסכמתי המלאה לכך.

אם חברת מסחרית, שאינה מדווחת נתונים למאגר, רוצה לקבל לגבי נתונים היא לא תוכל לקבל כי רק נותן אשראי יוכל לקבל את הנתונים. אם חברה רוצה לדעת אם נאסף לגבי מידע שלילי היא תוכל לבקש לבקש חיווי אשראי – אינדיקציה שתאפשר לו להבין האם נאסף מידע שלילי מהותי.

מי יקבל דירוג גבוה יותר? מי שעומד בתשלומים או מי יש לו מעט התחייבויות?

מטרת דירוג האשראי היא להסביר מה הסיכוי שאדם יעמוד בהתחייבויות שלו בתקופת זמן מסוימת, וכתוצאה מכך להבין מה רמת הסיכון שלו. מודל דירוג האשראי של דן אנד ברדסטריט (DBScore) פותח בעזרת מודל ML (=Machine Learning) המותאם באופן מלא לנתונים במאגר נתוני אשראי. בשילוב הידע והניסיון רב השנים שנצבר בקרב צוות מפתחי המודל, בדבר ה- Best Practice לפיתוח מודלים מסוג זה בשוק הישראלי ובהתאם לסטנדרטים עולמיים מקובלים (קהילת באזל). ניסיון העבר מלמד כי לשוק הישראלי ייחודיות והוא דורש התמחות ספציפית והיכרות עם הצרכים והמאפיינים השונים של שוק זה. כמו כן, מודלי דירוג מבוססי ML המותאמים לנתונים הוכיחו את האפקטיביות שלהם והיתרון המובהק שבשימוש בהם על פני מודלים גנריים שטרם נחלו הצלחה בישראל. הסיבה העיקרית לכך היא שהמודל Custom Made לומד על האוכלוסייה הספציפית שלגביה הוא יופעל בעתיד ולכן הוא מתאים עצמו אליה באופן מיטבי, בעוד המודל הגנרי אינו מכיר את אוכלוסיית היישום ובהתאם הוא מפעיל עליה חוקים ומשקלות שלא בהכרח מתאימים לה.

מה הדין במקרה של אוכלוסיות חלשות? איך הוא ישפיע עליהן?

עומק ההיסטוריה של הצגת הנתונים בדוח והנגישות של נותני האשראי לנתונים הם שלוש שנים אחורה לעומת חמש שנים כיום. טווח הנתונים מתקצר לשלוש שנים. במאגר הישן, המידע שלילי מתקבל בצורה לאקונית, לדוגמה – אם נפתח תיק הוצאה לפועל, מתקבלת רק הפתיחה ולא ידוע אם הוא נסגר או שהוא הגיע להסדר. יכול להיות שהתיק נסגר אחרי שלושה ימים והנתון לא מדווח. אם תיק נסגר אחרי יום יומיים כנראה שהתיק נפתח על לא עוול בכפו הדירוג החדש צפוי לשפר מקרים כאלו ולדעתי לשפר את ההתנהלות ולפני הכל את הידע של הלקוח על עצמו כאמצעי לשיפור המצב.