סדר חדש בשוק האשראי

ב-12/4/2019 יכנס לתוקפו חוק נתוני אשראי החדש, איך החוק ישפיע עלינו, הצרכנים?

24.5 מיליארד ₪ בשנה. סכום עצום, זהו הסכום שמשלמים משקי הבית בישראל על האשראי שהם לוקחים כל שנה. אחד מכל שני בתים בישראל משתמש באשראי, בין אם במשכנתא, בהלוואה או במסגרת אשראי. במחקר שעשינו מצאנו שמשק בית, משלם היום בממוצע כ-1,455 ₪ בחודש (ריבית ועמלות) על האשראי שהוא לוקח. זו ההוצאה השנייה בגודלה אחרי ההוצאה על מזון. וזה עוד כשריבית בנק ישראל היא אפסית, תארו לכם מה יקרה כשהריבית תתחיל לעלות ב- 2019.

איך זה יכול להיות שההוצאה על אשראי שלקחנו, היא כ”כ גבוהה, ואנחנו אפילו לא מודעים לזה?

ב-10 השנים האחרונות קצב הגידול באשראי היה כ-10% בשנה בעוד שההכנסה נטו שלנו גדלה בקצב של כ-5% בשנה. כלומר, אנחנו יותר ממונפים היום, ואין ספק שהעלייה במחירי הדיור, היא שהגדילה את הצורך באשראי לרכישת דירה ולמימון של תכולת דירה.

הממשלה מקדמת שתי אג’נדות כלכליות מרכזיות בשלוש השנים האחרונות – הורדת מחירי הדיור ורפורמה בשוק האשראי. הממשלה רוצה להשיג שני דברים– הוזלת האשראי והנגשתו לשכבות חלשות.

אותם נותני אשראי חדשים וקיימים, לא יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם במתן אשראי, עד שהם יהיו מסוגלים להעריך נכון את הסיכון של הלווה, ותיכף נראה איך זה יכול לקרות.

בשנת 2016 חוקק חוק נתוני אשראי החדש. החוק מחליף את חוק נתוני אשראי הקודם, וייכנס לתוקפו ב-12/04/2019. החוק החדש יאפשר איסוף רחב מאוד של מידע עלינו כאנשים פרטיים.

מקורות המידע שידווחו למאגר נתוני האשראי הם: 20 נותני האשראי הגדולים ביותר במשק, שמהווים כ-90% מהאשראי הצרכני, בנקים, חברות כרטיסי האשראי ועוד חמש חברות אשראי חוץ בנקאי גדולות. גם  רשויות ממשלה כגון  הוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי ובנק ישראל ידווחו למאגר. תחת החוק הישן – אם נותן אשראי הוציא דו”ח על אדם שנפתח לו תיק הוצאה לפועל, הוא לא יקבל דיווח נוסף אם נסגר התיק. \ אותו אדם יתקשה לקבל אשראי בשנים הקרובות (גם אם התיק נסגר כמה ימים לאחר פתיחתו). החוק החדש מתקן את זה, על כל מקורות המידע לדווח בפירוט נרחב על הסטטוס של כל אירוע.

השירותים שדן אנד ברדסטריט תספק, החל מאפריל 2019, יאפשרו ניהול סיכוני אשראי ברמת וודאות גבוהה יותר, לאורך כל מחזור האשראי. כאשר יש וודאות גבוהה יותר למצב הלווה, הנגישות של כל הלווים, תהיה גבוהה יותר כיוון שגם ללווים ברמת סיכון גבוהה ניתן יהיה לתמחר הלוואה.

נותני אשראי רוצים לתת אשראי, אין להם אג’נדה להדיר לווים. אבל היום אין למלווים מוטיבציה להגדיל את רמת הסיכון שלהם ולתת גם ללווים פחות חזקים.

נותני אשראי רוצים לסמוך עלינו. כלכלה ועסקים מבוססים על אמון, על היכולת לסמוך על הצד שאנחנו עושים איתו עסקה.

איך יוצרים אמון בין לווה ומלווה?, דרך דירוג האשראי. נותן אשראי מנתח את המידע כדי להסיק מה רמת הסיכון של הצרכן וכדי לתת לו ריבית שתתאים לסיכון. אם נפתח כלי שיאפשר לצרכן להבין מה רמת הסיכון שלו, יש סיכוי שהצרכן יבין האם הריבית שהוא מקבל, היא אטרקטיבית עבורו או לא. ולכן החל משנה הבאה, לכל אחד מאתנו יהיה דירוג אשראי שיאפשר לו להבין מה רמת הסיכון שלו.

שני אנשים עם אותה הכנסה בחודש יכולים לקבל דירוג אשראי שונה לחלוטין. אדם אחד יכול לצרוך אשראי בהיקף גבוה, בעיקר כדי לממן מותרות, שגורמת לו להיות כל הזמן על הקצה מבחינת יכולת ההחזר שלו, ולעומת זאת אדם אחר יכול לצרוך אשראי בהיקף סביר שהולם את רמת המחיה שלו

אגב, דירוג האשראי לא יוכל להתייחס לנתונים כמו גיל, מקום מגורים, מגדר, לאום ומוצא.

אין הרבה רפורמות גדולות שהממשלה מבצעת וניתן לומר עליהן שהן אבן דרך משמעותית בחיינו. יש בחוק הזה איזון בין הגברת התחרות בשוק האשראי להגנה על הפרטיות של הלקוח והוא מאפשר ללקוח להתמקח בקבלת אשראי, באמצעות כלים פשוטים שיעמדו לרשותו.