סוגי תביעות משפטיות המשפיעות על דירוג חברה

ישנן מגוון תביעות משפטיות המוגשות באופן תכוף נגד חברות. מתי תביעות אלו עשויות לפגוע בדירוג החברות שלכם? מה הכוונה במושג “החברות שלכם”? וכיצד ניתן להחזיר את הדירוג למקומו הטבעי או לשפר את הדירוג למרות התביעה?

לדן אנד ברדסטריט היכרות רבת שנים עם פיתוח ויישום מודלים דומים בבנקים והוכחת היכולת ביישום והנגשה שלהם. כידוע שנים רבות עורכת דן אנד ברדסטריט דוחות אשראי לעסקים על בסיס נתונים רבים ומסוגלת לשקלל אותם לציון המעיד על רמת סיכון במידה וקיימת והשיקוף של ציון הדירוג מקל רבות על מקבלי ההחלטות. תביעות משפטיות הינן חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי בו אנו עובדים ולהן לעיתים השפעה על ציון הדירוג. קיימים סוגי תביעות משפטיות שונים הנדונים במגוון ערכאות שונות. אם כך, מתי התביעות המשפטיות מעידות על כך שעסק מתנהל בצורה חריגה, בצורה בעייתית, בצורה שמעידה על ירידה בציון הדירוג שלמעשה משקפת את הירידה בחוסנו הפיננסי?

“ישנן סוגי תביעות שונות וההתייחסות אליהן היא גם כן באופן שונה. התביעות הכי מהותיות הן תביעות בהן הבנק הוא התובע והנושה. מדובר על מצבים בהם הלקוח לא עמד בהתחייבויותיו לבנק” ובכן, כאמור, יש הרבה סוגי תביעות, דן אנד ברדסטריט מקבלת דיווח על כולן, אם כי ההתייחסות אל התביעות השונות אינה זהה. תביעות שיעידו על בעיות גדולות בחברה או בעיות שהולכות וגדלות, או תביעות שעשויות להכניס את החברה לבעיה משמעותית שתאיים על היציבות הפיננסית שלהן, יכולות להשפיע על דירוג האיכות של החברה ולפגוע בו. לעומת זאת, תביעות שוליות או כאלו הנוגעות למשל לנזקי גוף, לא ישפיעו על הדירוג של אותה החברה, “ישנן סוגי תביעות שונות ומתייחסים אליהן באופן שונה.

התביעות הכי מהותיות הן תביעות בהן הבנק הוא התובע והנושה. מדובר על מצבים בהם הלקוח לא עמד בהתחייבויותיו לבנק, לא עמד בהחזרי ההלוואה, חרג מהמסגרת הבנקאית ללא בטחונות שיכסו את החריגה – והבנק לא יכל לשעבד או לממש ערבויות”, מסבירה יפה פנט, מנהלת מחלקת מודיעין עסקי בדן אנד ברדסטריט, “תביעה שכזאת על פי רוב תגרום להורדה בדירוג – כאשר מדובר על הבנק שאיתו הלקוח עובד ולא שהלקוח הינו צד ג’. תביעה מהותית נוספת היא תביעה בנושא קופות גמל כאשר כאן מי שתובע היא לרוב קופת הגמל. זה בהחלט חמור שהחברה גובה את הכסף מהעובד אבל לא מעבירה את הכסף לקופת הגמל, דבר המוביל לרישום מידע שלילי מהותי על החברה”.

תביעות עובדים הינן תביעות שכיחות אשר גם בהן ישנו גיוון. ככלל, תביעות עובדים נחלקות לשתיים: יש חברות שתביעות משפטיות מאפיינות את הפעילות העסקית שלהן כמו חברות אבטחה, ניקיון, קבלנות, וכוח אדם אשר מעסיקות עובדים רבים ובדרך כלל בשכר מינימום. התוצאה היא שמדי פעם ישנה התאגדות עובדים המבקשים תנאים טובים יותר שלדעתם מגיעים להם. תביעה שכזאת לא בהכרח מעידה על קשיים בחברה הנתבעת. גם תביעות בגין אי תשלום שעות נוספות אשר לטענת העובד לא שולמו יהיו לרוב פחות מהותיות ולא צפויות לפגוע מיידית בדירוג החברה.

לעומת זאת, במקרים בהם מוגשות תביעות עובדים מחברות שאינן שייכות לענפים האמורים יש לבחון כמה אלמנטים כגון: האם התביעות מאפיינות את פעילות החברה? האם יש מגמה של עליה בתביעות? האם מספר יחסית גדול של עובדים מעובדי החברה תובעים אותה? כאשר סימנים אלה וסימנים דומים אחרים צצים מעל פני השטח, צריכה להידלק נורה אדומה מעל פעילות החברה.
תביעות העובדים המהותיות ביותר הינן תביעות לבקשת פירוק החברה המגיעות בעקבות אי קבלת שכר. העובדים מבקשים לפרק את החברה כי רק אם החברה נכנסת לפירוק הם יוכלו לקבל תשלום מביטוח לאומי.

תביעות מהותיות נוספות הן תביעות המוגשות על ידי ספקים. אמנם במקרים שכאלה התביעה מוגשת לעיתים על ידי ספקים על רקע מחלוקת עסקית ו/או חוב פתוח שלא שולם, אולם לרוב ספקים לא ממהרים לתבוע. הספקים יעדיפו פעמים רבות לבצע פריסת תשלומים כדי שהכסף יגיע אליהם כיוון שייקח להם זמן לקבל את הכסף בתביעה. אם הספקים בחרו להגיש תביעה, הדבר עלול להעיד על בעיה בחוסן החברה וביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, כל שכן כשמדובר בתביעות של ספקים רבים.

“כשמדובר בתביעות של מאות אלפים או מיליוני שקלים ההשפעה מהותית יותר בעוד תביעות של עובדים הן פעמים רבות על סכומים שלא מאיימים על יציבותה הפיננסית של החברה” סוג תביעה נוסף ואף נפוץ שקיים קרוי ‘התנגדות לביצוע שטר’. המשמעות היא שמוגשת תביעה מאחר והחברה הנתבעת ביטלה צ’ק. המוטב מעוניין בכספו בחזרה ופונה להוצאה לפועל – החברה הנתבעת טוענת בתגובה כי היא ביטלה את הצ’ק מפאת נסיבות מקלות מאחר ולא קיבלה תמורה, והיא מבקשת שבית המשפט לא יתיר לפנות להוצאה לפועל טרם יושמע הצד שלה, הנתבע. במקרה שכזה יבדקו כלכלני דן אנד ברדסטריט באם מדובר בכשל תמורה או בעיה בתזרים, לפני שיקבעו אם לפגוע בדירוג של החברה. “יש הרבה סוגי תביעות והן בעלות משקל שונה מבחינת השפעתן על דירוג החברה הנתבעת. כמובן שמעל הכל יש דבר אחד שהוא מהותי וזה סכום התביעה.

יש תביעות ייצוגיות המגיעות לסכומים גדולים אך לרוב אין חשיבות מרובה מדי לסכום התביעה שכן בדרך כלל מגיעים לפשרה, או פיצוי, או תרומה מטעם החברה, אם כי גם כאן יש יוצאים מן הכלל. כשמדובר בתביעות של מאות אלפים או מיליוני שקלים ההשפעה מהותית יותר. תביעת ספק יכולה להגיע לסכומים מהותיים מפעילות החברה, בעוד תביעות של עובדים הן פעמים רבות על סכומים שלא מאיימים על יציבותה הפיננסית של החברה. אנחנו בודקים בתביעות אם יש כאן בעיות תזרים, בוחנים את העת בה נוצר החוב שבגינו נתבעה החברה וגם את גובה החוב. הרבה פעמים התביעה מגלמת אלמנטים כמו עוגמת נפש, אלו טענות אשר לא מהוות חלק מהקרן ואנחנו מתייחסים גם לאספקט הזה בעת בחינת והערכת גובה התביעה. אנחנו בודקים את כל האספקטים האפשריים ומסתכלים על מספר התביעות שהוגשו נגד החברה בשנה האחרונה ועל המגמה הכוללת – אם ניתן לראות כמות תביעות המוגשות יחד או בסמיכות אנחנו מבינים שיש בעיה כלשהיא שיש לבדוק. במקביל, יציבות של תביעות עובדים לאורך שנים אינה בהכרח אינדיקציה שלילית כיוון שהחברה עדיין בעלת יכולת המשך פעילות לצד תביעות אלו”. מסבירה פנט.

“החברות הנתבעות יכולות לפנות אלינו בכל עת ולבקש עיון נוסף על תביעות מסוימות שהוגשו נגדן ולהגיב על התביעות ולהראות שהן לא מהותית ומשמעותיות כפי שהן לכאורה השתקפו” תביעות משפטיות משפיעות במאקרו על הדירוג של החברות. ההשלכות נוגעות ליכולת שלהן לקבל אשראי, ובאילו תנאים הם יוכלו לקבל את האשראי המבוקש. בשל כך, דן אנד ברדסטריט מעניקה לחברות את האפשרות לספק רקע והסברים לתביעות מסוימות שהוגשו נגדן בכדי שתהיה לחברות הנתבעות אפשרות לשמור את ציון הדירוג על כנו, “במצבים בהם יש תביעות בעייתיות, כמו למשל במקרה בו ספקים רבים תובעים באותו פרק זמן את החברה, אנחנו נפנה לחברה ונבקש את התגובה שלה. נבקש מהחברה דו”חות כספיים, מצב עו”ש, כל מה שיכול לתת לנו אינדיקציה למצב הכספי של החברה. אם החברה אינה משתפת פעולה אנחנו מתבססים על מה שאנחנו יודעים. אם יש מידע על פיגורים, תביעות וכו’ והחברה מסרבת לתת מידע עדכני אשר סותר את הנתונים השליליים המוכרים לנו אנחנו נסתמך רק על המידע הוודאי שבידינו, גם אם הוא בעיקרו שלילי, וההערכה שלנו למצב החברה תינתן על סמך המידע הזה”, אומרת פנט, “חברה שנתבעה בעבר ורוצה להחזיר את הדירוג הנוכחי שלה למצב טוב תוכל להזמין דו”ח על עצמה ולהציג מסמכים המעידים על שיפור שחל אצלה במוסר התשלומים. החברה תתבקש להראות שקיים אצלה מצב של היעדר תביעות, שהמצב הפיננסי שלה השתפר, להציג מאזן בוחן עם ריכוז יתרות ומצב עו”ש עדכני.

אנחנו בתגובה ננתח את הנתונים ונעשה בחינה משותפת של הדברים ולפי החומרים שנקבל נחליט אם לעדכן חזרה את ציון הדירוג למקומו הקודם, ואולי בכלל לשפר אותו. החברות הנתבעות יכולות לפנות אלינו בכל עת ולבקש עיון נוסף על תביעות מסוימות שהוגשו נגדן ולהגיב על התביעות ולהראות שהן לא מהותית ומשמעותיות כפי שהן לכאורה השתקפו. חשוב כאן להדגיש, לא כל תביעה מורידה את הדירוג, וגם אלו שכן פוגעות בדירוג, לאחר הסתלקותן דירוג החברה יכול במקרה הצורך להיבחן ולהיבדק מחדש בכדי שנדע אם יש סיבה להעלות חזרה את הדירוג”.