תמונת מצב המשק – השפעת עליית מחירי חומרי הגלם על המשק ועל דירוג האשראי

עליית מחירי חומרי הגלם – השפעה על המשק

בחודשים האחרונים, תחת השפעת משבר הקורונה, אנו עדים לעליה חדה במחירי חומרי הגלם, בפרט במחירי חומרי הגלם המשמשים לתעשייה ולבניה – כגון ברזל, אלומיניום, נחושת, עץ, זכוכית ועוד. במקביל, ניכרת עליה גם במחירי סחורות חקלאיות (מזון), אנרגיה ושילוח.

עליות מחירים אלה נובעות מהשפעות צולבות הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש לסחורות – בצד ההיצע קיים מחסור עולמי במגוון סחורות, שנובע בעיקר משיבושים בשרשראות האספקה במדינות ייצור, בצל השפעת משבר הקורונה, התחלואה והמגבלות במדינות השונות, אשר הובילו לתפוקה והיצע נמוכים. בנוסף, על פי יבואנים מקומיים, מפעלי ייצור שונים באירופה ניצלו את תקופת הקורונה כדי לבצע עבודות תחזוקה בציוד ובמכונות, חלקם טרם סיימו את התהליך ועוד לא שבו לפעילות מלאה, מגמה המוסיפה למחסור בהיצע ואשר תורמת אף היא ללחצי מחירים מעלה.

מנגד, אל מול היצע פוחת, חלה עליית ביקושים לסחורות ולמוצרי צריכה שונים בקרב מדינות המתאוששות מהמשבר, המנסות לחזור לשגרה מסוימת, בראשן הכלכלות הגדולות ארה”ב וסין, וכן מדינות נוספות, בהן עלה הביקוש למכוניות, מוצרי אלקטרוניקה, חומרי בניין ועוד.

לעלייה במחירי חומרי הגלם השפעה הן על העסקים המקומיים והן על הצרכנים בישראל – מפעלי תעשייה הצורכים חומרי גלם, כמו גם יבואני סחורות, החלו בהעלאת מחירי המוצרים, אל מול העלייה בעלות הייצור, במטרה לשמור על מתח הרווחים, כאשר בסופו של דבר עליות המחירים צפויות להיות מגולגלות כלפי הלקוחות. במקרים בהם העליות במחירי המוצרים לא מגולגלות באופן מלא כלפי הלקוחות, כתוצאה מתנאי השוק של המוצר, צפויה שחיקה ברווחיות. עליות מחירים במוצרים ושירותים שונים גולגלו כלפי הצרכנים הסופיים בישראל מתחילת השנה – כך למשל מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה לשנת 2021 ב-1.5%, כאשר בתוך המדד הכללי מוצרי מזון וטקסטיל שונים אופיינו בעליות מחירים בעת האחרונה, מדד תשומות הבניה (המושפע ממחירי מתכות, זכוכית, עץ ותשומות שונות) עלה במצטבר בכ-3.4% במחצית הראשונה לשנת 2021 שמשמעותה הינה עליה של עשרות אלפי ₪ במחירי הדירות בישראל ועוד.

עליה במחירי המתכות וההשפעה על הענפים השונים

העיכובים בשרשראות האספקה של מוצרי מתכת תחת משבר הקורונה העולמי לצד הביקוש הגובר, כאמור, גרמו לעליית מחירם של מוצרי מתכת שונים בעת האחרונה, כגון נחושת, פלדה, פח ועוד. התרחבות השימוש ברכבים חשמליים תרמה אף היא לעליה בביקוש למוצרי המתכת לייצור סוללות וכלי רכב חשמליים. הפח משמש תעשיות שונות – החל מייצור מוצרי אלקטרוניקה, מעבדים למחשב ועד לייצור מארזים לשימורים בענף המזון. עליית מחירי הפח גוררת עמה עליה במוצרים אלה המצריכים שימוש בפח.

מחיר הפח (TIN) – דולר לטון מעוקב

מקור: TRADING ECONOMICS

מהנתונים עולה כי נכון ליולי 2021 מחיר טון מעוקב של פח נאמד בכ-32,000 דולר, עליה של מעל 80% תוך כשנה ושל כ-50% מתחילת שנת 2021. מתכת נוספת שאופיינה בעליית מחירים משמעותית הינה הנחושת, המשמשת לייצור מוצרים שונים אשר משמשים את ענפי הבנייה והתעשייה, בהם צינורות נחושת, מולכי חשמל, מנועים, מעגלים מודפסים, שנאים ועוד. לנחושת היה ביקוש גבוה במהלך השנה האחרונה וזאת במקביל להגבלת כושר הייצור תחת משבר הקורונה, אשר גרם לעליה משמעותית במחירה.

מחיר הנחושת (COPPER) – דולר לפאונד

מקור: TRADING ECONOMICS

מהנתונים עולה כי נכון ליולי 2021 מחיר הנחושת, הנסחרת בבורסת המתכות של לונדון, נאמד ביחס של כ-4.33 דולר לפאונד, עליה של כ-50% תוך כשנה ושל קרוב ל-30% מתחילת שנת 2021.

מחיר הפלדה (Steel Rebar) – יואן סיני לטון

מקור: TRADING ECONOMICS

מחיר הפלדה, הנסחרת בעיקר בבורסות בשנגחאי ובלונדון, האמיר אף הוא ונכון ליולי 2021 נאמד בקרוב ל-5,000 יואן סיני לטון פלדה. מחיר זה משקף עליה של כ-25% לעומת יולי אשתקד, לאחר שמחיר הפלדה ירד במהלך החודשיים האחרונים לאחר שבמאי הגיע לשיא של קרוב ל-6,000 יואן סיני לטון. הפלדה משמשת לייצור מכולות, מכוניות, גשרים, כלי עבודה ועוד.

עליה במחירי האנרגיה וההשפעה על הענפים השונים

במהלך השנה האחרונה חלה עליה משמעותית גם במחיר הנפט, הגוררת עמה התייקרות במחירי הדלק ובהובלת המוצרים והסחורות. בנוסף, נפט משמש בהליכים תעשייתיים שונים, למשל בענפי הפלסטיק והגומי המתבססים על תעשיית הפטרוכימיה לייצור המוצרים.

מחיר חבית נפט (Oil Brent) – בדולר

מקור: TRADING ECONOMICS

מהנתונים עולה כי נכון ליולי 2021 מחיר חבית נפט נאמד בכ-75 דולר, לעומת מחיר של כ-48 דולר לחבית ביולי אשתקד וכ-55 דולר בתחילת שנת 2021. בסך הכל מתחילת שנת 2021 עלה מחירה של חבית נפט בכ-36%.

על פי כוחות השוק העולמי, ייתכן ובחלק מהסחורות עליות המחירים טרם מוצו במלואן והצפי הוא להמשך עליות מחירים. תעשיינים מקומיים מדווחים על עליה בביקוש למוצרי תעשייה בישראל, תחת התאוששות המשק, אך בד בבד נאלצים להתמודד עם עליות דרמטיות בעלות הייצור. להערכתנו רמת הסיכון עלתה בשבועות האחרונים בקרב התעשייה המסורתית ובתחום הבנייה בשיעור של 5%-3% . במקרים בהם עליות המחירים לא תגולגלנה באופן מלא על הלקוחות, תעשיינים וקבלני ביצוע יאלצו לספוג שחיקה ברווחיות. במקרים מסוימים, עסקים מענפים אלה שאינם ניחנים באיתנות פיננסית ובעודפי נזילות, עלולים להיקלע לקשיים, מגמה שעל פי מדדי דן אנד ברדסטריט החלה בשבועות האחרונים. קבלני ביצוע וקבלני אלומיניום ומתכת המהווים בפרויקטי בניה כקבלני משנה עבור היזם נמצאים בסיכון מוגבר כתוצאה מתמחור הפרויקט בראשיתו, במידה ולא חזו את עליית מחירי חומרי הגלם ולא גדרו את עצמם בהסכם ההתקשרות מול היזם.

באשר למחירי סחורות לצרכן הסופי, התאוששות הפעילות הכלכלית במשק והעלייה במחירי חומרי הגלם וההובלה תומכים בהמשך עליות מחירים (אינפלציה) במוצרים נבחרים גם במהלך המחצית השנייה של שנת 2021. 

דירוג האשראי של ישראל

ישראל, כפועל יוצא של ההתנהלות הכלכלית במשק, מאופיינת במשך העשור האחרון בדירוג אשראי גבוה מצד שלוש חברות דירוג האשראי העולמיות Moody’s , P&S ו-Fitch .

דירוג האשראי של ישראל , נכון ל 07.2021

דירוג האשראי של מדינות משקף את יכולת המדינה לעמוד בתשלומי חוב תוך מתן חשיבות גם למידת מחויבות המדינה לפירעון חובותיה בהתבסס על ניסיון העבר. עם התרחבותם של השווקים הפיננסיים והפיכתם למורכבים ומשוכללים יותר ועם התרחבות היצע המלווים והשוני ביניהם, הפך דירוג האשראי לפיסת מידע חיונית ביותר לקיומן של עסקאות פיננסיות, והוא מסייע לתמחור שוטף של איגרות חוב. סיקור על ידי חברות דירוג אשראי מקטין את ממד אי הוודאות שמולו ניצב המשקיע הפוטנציאלי, מעודד כניסת משקיעים נוספים ועשוי להביא לירידת עלויות הגיוס. במסגרת זו, דירוג האשראי של המדינה מעיד על מצבו המקרו-כלכלי של המשק בו פועלות חברות ועסקים ומשפיע על החלטתם של משקיעים זרים האם לפעול באותה מדינה, כך שלדירוג האשראי חשיבות רבה לא רק עבור הסקטור הציבורי אלא גם עבור המשק כולו. לצורך קביעת הדירוג חברות הדירוג נפגשות מדי שנה עם ראשי המשק, לרבות שר האוצר, נגיד בנק ישראל, מנכ”ל וראשי אגפים במשרד האוצר וכן גורמים בסקטור הפרטי כגון תעשיינים, כלכלנים ראשיים ועיתונאים. ראוי לציין כי תהליך הדירוג בחלקו הגדול הוא יחסי, כלומר ביצועיה של ישראל מושווים לביצועים של מדינות דומות לקבוצת הייחוס שלה. בקבוצת הייחוס שלנו מבחינת דירוג האשראי נמצאות מדינות כגון: אסטוניה, דרום קוריאה, מלטה, מקסיקו, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ’ילה וצ’כיה.

שנת 2021 – השפעת משבר הקורונה, הבחירות לכנסת ומבצע “שומר חומות” על דירוג האשראי של ישראל

חברות דירוג האשראי העולמיות עקבו אחר הפעילות בישראל, ולמרות תקופת אי-וודאות ששררה במשק, בעיקר בצל מערכת הבחירות המתמשכת, וקודם לכן על רקע השפעת משבר הקורונה, לא הורידו דירוג לישראל בעת האחרונה. עיקר חששן היה מאי-הוודאות הפוליטית בישראל, באם הבחירות לא היו מוכרעות פעם נוספת, לצד חשש מההרעה הביטחונית (הארעית) ששררה בישראל במסגרת מבצע “שומר החומות” במהלך חודש מאי 2021, אשר בסופו של דבר הסתיימה תוך פרק זמן קצר. בהקשר של היעדר ממשלה מכהנת רציפה, המשמעות היא פגיעה בהנעת תהליכים במשק, עסקיים ורגולטוריים, מצד הממשלה, הכוללים בתוכם גם את אי-העברת התקציב המשפיע על ענפים רבים הניזונים מצריכה ממשלתית ומהעברת תקציבים על ידה, ומכאן החשיבות הגבוהה של המצב הפוליטי עבור חברות דירוג האשראי, שכאמור השתפר עם הכרעת הבחירות.

נימוקים אשר תמכו בהותרת הדירוגים הגבוהים של ישראל:

• ישראל מבחינה מקרו כלכלית צלחה את שנת 2020, שנת משבר הקורונה, בצורה יחסית טובה ביחס לעולם –  כך התוצר בישראל התכווץ רק ב 2.6%, נמוך יותר בהשוואה להתכווצות של כ-3.5% בתוצר העולמי בשנת 2020.
• ישראל נכנסה יחסית במצב טוב למשבר מבחינת רמת המינוף – כאשר נכון לסוף שנת 2019 החוב הממשלתי היווה כ-60% מהתוצר כאשר במרבית הכלכלות המפותחות החוב ביחס לתוצר עמד בסוף שנת 2019 על כ-100%. השילוב של הפעלת תוכניות סיוע לנפגעים מהמשבר מחד וקיטון בהכנסות הממשלה מאידך הגדיל את הגרעון הממשלתי בישראל לכ-12% תוצר (לאחר 3.6% בשנת 2019) ויחס החוב לתוצר עלה בשנת 2020 ל-73%. ועדיין, מצבה של ישראל טוב ביחס לחלק ממדינות העולם – כך למשל, רמת החוב לתוצר בישראל נותרה נמוכה משמעותית מרמת החוב ביחס לתוצר בקרב הכלכלות המפותחות, הנאמדת ב 125% בממוצע נכון לסוף שנת 2020.
• התבססות הכלכלה המקומית על ענף ההייטק (סטארט-אפ ניישן) – הכלכלה הישראלית, ובפרט היצוא הישראלי, מתבסס בשנים האחרונות על ענף ההיי-טק, התורם משמעותית לחוסנה של הכלכלה. בשנים האחרונות עלה חלקו של ההייטק מסך היצוא הישראלי לאור הביקוש לשירותי ומוצרי הייטק ישראליים, מגמה שנמשכה בשנת 2020. כך, הביקושים הגבוהים לשירותי הייטק נתמכו על ידי שינויי הרגלי הצריכה, שינויי הרגליים התנהגותיים ושינויים בשווקי העבודה ברחבי העולם, בצל משבר הקורונה העולמי. תחומים בהייטק שחוו פריחה בפעילות בתקופת משבר הקורונה העולמי: גיימינג, פתרונות ענן, מסחר אלקטרוני, אבטחת מידע, פתרונות מרחוק ועוד. בשנת 2020 יצוא ההייטק מישראל הסתכם בכ-56 מיליארד דולר, המהווים מחצית מסך היצוא בשנה זו, לאחר שבשנת 2019 ההייטק היווה כ-46% מסך היצוא הישראלי בשנה זו.
• ירידה בתחלואה בקרב אוכלוסיית ישראל במהלך המחצית הראשונה לשנת 2021 על רקע מבצע החיסונים הנרחב – ישראל החלה בימים האחרונים של שנת 2020 ובתחילת שנת 2021 במבצע חיסונים נרחב, במסגרתו עד כה מעל 5 מיליון אנשים, המהווים כ-60% מכלל אוכלוסיית ישראל, חוסנו בחיסון נגד הקורונה. בכך ישראל נמנית בקרב המדינות המאופיינות בשיעור התחסנות גבוה ביחס לעולם. כתוצאה מהירידה בתחלואה המשק בישראל נפתח החל מפברואר 2021 כמעט לפעילות מלאה, מרבית הענפים שבו לפעילות ענפה. מנגד, העלייה המחודשת בתחלואה בעקבות הווריאנט ההודי עלולה להעיב על פעילות המשק במחצית השנייה של שנת 2021, אם כי למרות העלייה המחודשת במספר הנדבקים בישראל, כתוצאה ממבצע החיסונים לא נרשמה עד כה עליה מחודשת משמעותית בתחלואה הקשה ובתמותה.
• ירידה בנתוני האבטלה במשק – נכון ליוני שיעור האבטלה הרחב ירד ועמד על כ-5%– להערכתנו, אל מול סיומה של התכנית הכלכלית במתכונתה הנוכחית בסוף יוני, עובדים שהיו בחל”ת מרצון צפויים לחזור לשוק העבודה כך שהאבטלה צפויה להמשיך לרדת במהלך המחצית השנייה של שנת 2021. זאת לאחר שבסוף שנת 2020 שיעור האבטלה הרחב במשק עמד על כ-13.2% (מקור: הלמ”ס).
• שינוי לחיוב במצב הפוליטי בישראל, לאחר שנתיים שאופיינו באי-וודאות פוליטית, עם הקמתה של הממשלה החדשה.