השקל בשפל: מי מרוויח ומי מפסיד מהיחלשות השקל אל מול המטבעות הזרים?

האירו והדולר ממשיכים לעלות והתחזקו במעל ל – 20% מהערך בו היו עד לפני כשנה. מי מרוויח ומי מפסיד מהתחזקות המטבעות הזרים והיחלשות השקל, איך זה משפיע על הכיס שלכם, ואילו עסקים עלולים להיכנס למצב כלכלי מאתגר אם המגמה תמשיך להתחזק?

הסביבה הכלכלית אליה הורגלנו בשנים האחרונות ועד שנת 2022 השתנתה באופן משמעותי בשנה האחרונה. ממצב של ריבית אפסית צמחנו לריבית של כמעט 5% אשר מייקרת את ההלוואות ואת המימון הבנקאי והחוץ בנקאי. הריבית הגבוהה נועדה לרסן את הצריכה כך שהאינפלציה תרד ונראה שפעולת הריסון מצליחה ביותר ויותר מקומות בעולם. גם בישראל ישנה התמתנות באינפלציה, אולם, ירידת ערך השקל שאיבד מאז שנת 2022 כ – 20% מערכו בהשוואה למטבע האירו והדולר, מייקרת את המחירים של המוצרים המיובאים לישראל, דבר אשר משפיע לרעה ודוחק חזרה מעלה את רמת האינפלציה. מאחר וישראל נחשבת כ’כלכלת אי’ שמייבאת מוצרים רבים שהתשלום עליהם מתבצע באמצעות מטבע חוץ, ההשפעה מורגשת, וזאת על אף העובדה שיבואנים רבים מגנים על ייסוף והתחזקות ערך מטבע החוץ באמצעות הסכמי גידור מטבע.

אז מי מרוויח ומי מפסיד מירידת הערך של השקל, שרק לפני קצת מעל לשנה הוגדר כמטבע החזק בעולם?

להיחלשות השקל יש השלכות מורכבות ולעתים סותרות על המשק הישראלי, ובעיקר על התעשייה הישראלית.

היחלשות המטבע המקומי מהווה אינדיקציה להיחלשות הכלכלה כולה ופרשנים מסבירים כי הירידה נגרמה על רקע המשבר העולמי בהייטק, הידוע כקטר הצמיחה של המשק הישראלי. ההאצה בירידת שער השקל מאז השקת הרפורמה המשפטית גורמת לפרשנים רבים לקשור את המצב הפוליטי בישראל והחשש מהטמעת הרפורמה כגורם מחולל הפוגע עוד יותר בערכו של השקל. המצב הנוכחי גורם בראש ובראשונה לפגיעה כלכלית בציבור הצרכנים בישראל שישלם יותר על רוב המוצרים אותם הוא צורך. אולם, במגזר העסקי יש דווקא כאלה שירוויחו מכך, לפחות בזמן הקצר. כמובן שככל שהריבית תישאר גבוהה והמוצרים ימשיכו להתייקר, גם אלו שנהנים מהירידה בערך השקל, כמו היצואנים, עשויים להיפגע מההאטה בצריכה המקומית על השלכותיה הרוחביות הרבות.

כאמור, באופן כללי, בטווח הקצר, ירידת ערך השקל תביא לעליה ברווחיות היצואנים, שכן הם מקבלים את התמורה במטבע-חוץ, ואילו חלק ניכר מהוצאותיהם, כמו שכר עבודה, נקובות בשקלים. מנגד, חלק מהוצאותיהם נקובות במטבע-חוץ, למשל רכישת חומרי גלם ומכונות וציוד, ועל כן חלק מההשפעה מתקזז. כך למשל, היצואנים והחקלאים מקבלים כעת תמורה גדולה יותר עבור העבודה שלהם כי רוב ההוצאות שלהם הן בשקלים, בעוד הם מקבלים תמורה במטבעות זרים, בדגש על דולר ואירו, שהתחזקו באופן משמעותי לעומת השקל.

ההשפעה על היבואנים הפוכה – רכישת המוצרים והשירותים היא במטבע-חוץ, ואילו התמורה ברובה בשקלים, ועל כן היחלשות השקל משפיעה לרעה על רווחיותם. מנגד, חלק מהוצאותיהם נקובות בשקלים, למשל שכר עבודה, ועל כן חלק מההשפעה מתקזז. חלק מהיבואנים נוטים לגלגל את הקטנת הרווחיות על הצרכנים ובכך לרכך את העלויות הגדלות ברכישת מוצרים במטבע חוץ.

אין ספק שהתקופה הנוכחית עלולה להיות מאתגרת עבור יבואנים שצריכים לשלם יותר כדי לייבא מוצרים, וצריכים להעלות מחירים בזמן שלישראלים יש פחות ופחות כסף פנוי עקב העלאת הריביות על הלוואות ומשכנתאות. עסקים הקשורים לעולם הבניה משלמים הרבה יותר על חומרי הגלם, ומוכרים פחות ופחות דירות, דבר שיאתגר את הענף בחודשים הקרובים. הדבר נכון גם לענפים הקשורים לעולם האוכל (מלבד קמעונאות) ומוצרי מותרות מאחר ועלות המזון ומוצרי הגלם גבוהה מבעבר, בעוד שהמגמה כרגע היא שלישראלים נותר פחות ופחות כסף למותרות.

איך נכון להתנהל?

הכלכלה העולמית נעה במעגליות והתקופה הנוכחית היא זמנית, כאשר תחזיות רבות מדברות על התאוששות גלובלית בשנה הבאה, בתקווה שגם השוק המקומי לא יספוג זעזועים שיקשו עליו להתאושש, כמו למשל, הורדת דירוג מצד אחת מסוכנויות הדירוג המובילות. יתכן וזו תקופה שבה כדאי לקחת פחות סיכונים עסקיים ולהשאיר את הנזילות הכספית שלכם באופן שיאפשר לעסקים שלכם להתמודד עם אילוצים תקופתיים פתאומיים, או הזדמנויות כלכליות, שעוד ודאי יגיעו. במקביל, יש להישאר ערניים לגבי הנזילות והמצב העסקי של הפרטנרים העסקיים שלכם, כאשר ברור שמצבם הפיננסי של חלק מהם הורע בתקופה הנוכחית, ואפילו שם את העסקים שלהם בסיכון ממשי שלא יאפשר להם לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלהם.