השפעת משבר הקורונה על המשק הישראלי – אוקטובר 2020

התפשטות נגיף הקורונה משפיעה על מספר רב של ענפים במשק אשר חוו או חווים שיבושים מהותיים בפעילות העסקית. הענפים שחוו את השיבוש הרב ביותר הינם ענפי התעופה והתיירות וענפים אשר תלויים בקיום התקהלות לצורך פעילותם כגון ענף האירועים (אולמות אירועים ונותני השירותים לענף על מקצועותיהם) ותרבות הפנאי (תיאטראות, בתי קולנוע, אירועי תרבות וכו’). למעשה, ענפים אלה צפויים לסבול מהמשך שיבוש ניכר עד כדי קיפאון בפעילות בחלקם עד אשר יימצא טיפול הולם במגיפה.

מנגד, קיימים עסקים רבים אשר חווים צמיחה בעת הזו, למרות המשבר, בהם חברות טכנולוגיה למתן שירותי התחברות מרחוק, יבואני ומפיצי מחשבים וציוד נלווה, יצרני ומשווקי מזון וטואלטיקה, רשתות המזון, בתי מרקחת ובפרט תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמצליחה ומפגינה חוסן לזעזועים גם בעת הזו.

למרות התחומים שחוו עליה בפעילות, הנזק העסקי המצרפי בענפים הנפגעים מהמשבר גבוה משמעותית מהתועלת בקרב הענפים הצומחים במשבר, כאשר על פי התחזיות האחרונות, התוצר במשק צפוי להתכווץ בשנת 2020 כולה בשיעור של 7%-6%.

צפי צמיחה בתמ”ג לשנת 2020 בישראל ובמדינות נבחרות, באחוזים

מקור: OECD

תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2020, תחת השפעת הקורונה, נאמדת בצמיחה שלילית של התוצר בכ-6% (נכון ל-09.2020). תחזית זו טובה ממדינות רבות ב-OECD, בהן הצמיחה השלילית צפויה להיות אף גבוהה יותר בשנת 2020 כולה, כגון צרפת (9.5%-), בריטניה (10%-), מקסיקו (10.2%-), הודו (10.2%-), איטליה (10.5%-) ועוד.

עם זאת, היות והמשק הישראלי נמצא עדיין תחת השפעת המשבר, וכי קיימת חוסר וודאות לגבי עיתוי סיומו, ייתכן ובפועל הצמיחה השלילית בישראל תהיה אף גבוהה יותר.

בהלימה לפגיעה בפעילות הכלכלית בישראל, נפגע גם שוק העבודה. בעקבות המשבר נרשם זינוק חד במספר העובדים שהוצאו לחל”ת. נכון אוקטובר 2020 היו רשומים בשירות התעסוקה קרוב למיליון דורשי עבודה, מהם כ-650 אלף המצויים בחל”ת. מעל 200 אלף מדורשי העבודה הינם עובדים שהוצאו לחל”ת במסגרת הסגר השני, מתוכם כ-150 אלף עובדים שיצאו לחל”ת בפעם השנייה. נתונים אלה מתקרבים לנתוני הסגר הראשון, בשיאו היו רשומים בשרות התעסוקה כ-1.15 מיליון דורשי עבודה (אפריל 2020).

מרבית דורשי העבודה הינם מענפי הבידור והפנאי, החינוך ושירותי האירוח והאוכל, ומאופיינים בהיקפי משרה נמוכה ביחס למועסקים במשק וברמת שכר נמוכה יחסית.

בסך הכל, על פי תחזית בנק ישראל האחרונה (אוקטובר 2020), שיעור האבטלה צפוי לעמוד על 20%-17% בסוף שנת 2020 ולהיוותר גבוה יחסית גם במהלך שנת 2021 (אם כי במידה פחותה משנת 2020). זאת לאחר ששיעור האבטלה בשנת 2019, טרם עידן הקורונה, עמד על 3.7% בלבד. חוסר הביטחון התעסוקתי, שיעורי האבטלה הגבוהים ואי-הוודאות בשוק העבודה מקטינים את ציפיות הציבור לגבי הכנסתם העתידית, דבר המשפיע לרעה על הצריכה הפרטית וצפוי לצמצם את הביקושים במשק. כך, על פי תחזית בנק ישראל הצריכה הפרטית צפויה לרדת בשנת 2020 כולה ב 10%-9%, לאחר שבשנת 2019 עלתה הצריכה הפרטית ב-3.8% והיוותה חלק משמעותי בצמיחת המשק אשתקד.

התמונה הפיסקלית

רוב הרכיבים בסביבה המקרו כלכלית בישראל היו, כאמור, במצב טוב יחסית כשהחל המשבר הפיננסי, אולם הרכיבים הקשורים למדיניות הפיסקלית ולסביבה הפוליטית היו פחות טובים. כך, הגירעון בשנת 2019 עמד על 3.9% מהתוצר, חריגה מיעד תקרת הגירעון שהציבה הממשלה ואשר עמדה על 2.9% מהתוצר. נוסף על כך, המשבר פרץ לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות פוליטית – שלוש מערכות בחירות, תקופה ממושכת של ממשלת מעבר והעדר תקציב מאושר מתחילת שנת 2020. רק באמצע מאי הוקמה ממשלה, שהוגדרה כממשלת חירום לאומית, הניצבת בפני אתגרים תקציביים ומשבר חמור. עם היוודע ממדיו של משבר הקורונה התחילה הממשלה בגיבוש והפעלה של תכנית להתמודדות עמו, שהורחבה שלוש פעמים בהמשך. זאת במטרה להקטין את הנזקים למגזר העסקי ולמשקי הבית. תוכניות אלה כוללות, בין היתר, תשלומי מענקים דו-חודשיים לעסקים בגין אובדן ההכנסה, מתן דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל”ת,  השתתפות בתשלומי ארנונה לעסקים שנפגעו, מתן ערבויות לאשראי שהוקצה לעסקים באמצעות הבנקים ועוד.

בקירוב, העלות הכוללת של צעדי הממשלה עד כה מסתכמת בכ-150 מיליארד ₪. כדי לממן הוצאות חריגות אלה גייסה הממשלה חוב בארץ ובחו”ל. אל מול הצעדים הפיסקליים שנקטה, רושמת הממשלה ירידה חדה בגביית המסים בשל הירידה בפעילות במשק. השילוב של הפעלת תכניות סיוע לנפגעים מהמשבר מחד וקיטון בהכנסות הממשלה מאידך, צפוי להגדיל את הגירעון הממשלתי ל 13-14 אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל 80%-75% . כך, על פי פרסומים, בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2020 הגירעון הממשלתי הסתכם בכ-102 מיליארד ₪ (לעומת גירעון של כ-31 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד), כאשר הכנסות המדינה ירדו בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2020 בכ-10%, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, לסך של 233.7 מיליארד ₪, אל מול הוצאות בסך של כ-336 מיליארד ₪.

בנוסף, יציבות המדיניות הפיסקלית התערערה בעת האחרונה, כאשר שורת בכירים במשרד האוצר התפטרו בזה אחר זה לפני ובמהלך הסגר השני, בהם ראש אגף התקציבים (שאול מרידור), החשב הכללי (רוני חזקיהו) ומנכ”לית משרד האוצר (קרן טרנר אייל), גל התפטרות כי ייתכן וטרם הסתיים, המעיד על מעין הבעת אי אמון של הדרג המקצועי בדרג הפוליטי בכל הקשור לקבלת החלטות כלכליות שיטיבו עם המשק. זאת כאשר ברקע הממשלה הודיעה כי אין ביכולתה לאשר תקציב לשנת 2020, אלא בסוף חודש דצמבר צפויה לאשר תקציב לשמונה ימים בלבד, ואף החלו דיבורים בקרב פוליטיקאים והציבור על האפשרות של מערכת בחירות נוספת בישראל, רביעית תוך פחות משנתיים.

החוב הממשלתי, באחוזים מתוך התמ”ג – ישראל מול ממוצע מדינות ה-OECD, 2000-2020

מקור: עיבודי דן אנד ברדסטריט לנתוני בנק ישראל ונתוני ה-OECD

למרות המשבר הכלכלי בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, והצעדים הפיסקליים שממשלת ישראל בצעה שאף הגדילו את החוב הממשלתי, רמת החוב ביחס לתוצר בישראל הינה נמוכה משמעותית לעומת היחס בקרב מדינות ה-OECD. בשנת 2020, בצל המשבר, צפוי היחס להאמיר בישראל לכדי 80%-75%, ואילו במדינות ה-OECD לכדי 120%-115%.

שיעור העסקים שקיבלו סיוע ממשלתי, נכון לתחילת ספטמבר 2020

מקור: הלמ”ס

נכון לתחילת ספטמבר, מעל מחצית מהעסקים (52%) העידו כי טרם קיבלו סיוע ממשלתי בעקבות משבר הקורונה. בענף שירותי המזון והמשקאות ובענף שירותי המלונאות נאמדו השיעורים הגבוהים ביותר של העסקים שקיבלו סיוע (71% ו-68%, בהתאמה) וכן שיעורי העסקים הגבוהים ביותר שקיבלו סיוע באמצעות כמה סוגי סיוע. בענף הבניה מעל מחצית מהעסקים (56%) מעידים כי לא קיבלו סיוע. בתעשייה קרוב למחצית מהעסקים (44%) מעידים כי לא קיבלו סיוע. בענפי השירותים הפיננסיים ובענפי ההיי-טק נמצאו השיעורים הנמוכים ביותר של עסקים שקיבלו סיוע ממשלתי.

רמת הסיכון במשק – פתיחות וסגירות עסקים

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנים האחרונות נפתחים בישראל כ-55,000 עסקים בשנה ומנגד נסגרים 40,000-45,000 עסקים מדי שנה. כך, בשנת 2019 נפתחו 56,500 עסקים ונסגרו 45,500 עסקים (תוספת העסקים למשק בשנת 2019 הסתכמה בכ-11,000 עסקים).

מאז פרוץ המשבר חלה ירידה משמעותית בנתוני פתיחת העסקים. להערכתנו בשנת 2020 כולה צפויה ירידה בפתיחת העסקים ב 35%-30% בהשוואה לשנה קודמת, לרמת פתיחה של 35-40 אלף עסקים חדשים.

הסיבה העיקרית לירידה בפתיחת העסקים בשנת 2020 הינה חוסר הוודאות במשק. לבעלי עסקים קשה מאוד לקבל החלטות עסקיות בתנאי חוסר וודאות, כשאין כל וודאות להכנסות הצפויות וצפוי קושי בניהול התזרים. כך, לאור שיעור האבטלה במשק, כוח הקניה של הציבור קטן ומשפיע לרעה על הכדאיות בפתיחת עסק בעת הזו (בשל השפעה שלילית צפויה על הכנסות ותזרים העסקים, כאמור).

כמו כן, בדרך כלל לטובת פתיחת עסק, בעל העסק נעזר בחסכונות ובליווי מימוני. אולם, על רקע המשבר, גם החסכונות של הציבור הצטמצמו ובמקביל נרשמה ירידה בנגישות למקורות מימון.

לגבי סגירות עסקים, בהסתמך על הנתונים עד כה, להערכתנו בשנת 2020 צפויים להיסגר 75-80 אלף עסקים, נתון המהווה עליה של כ-70% בכמות סגירות העסקים בהשוואה לשנת 2019, בה נסגרו כ-45,000 עסקים. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק עלתה לשיעור של כ-13%, לעומת הסתברות לסגירה בשיעור של כ-7.5% בשנת 2019. בין הענפים הבולטים בהם קצב סגירת העסקים הינו גבוה: מסעדות (קצב שנתי של סגירת כ-3,500 עסקים בתחום), קבלני עבודות בניה ושיפוצים (קצב שנתי של סגירת כ-1,800 עסקים בתחום), הסעה ותחבורה (קצב שנתי של סגירת כ-1,150 עסקים בתחום), חנויות אופנה והלבשה (קצב שנתי של סגירת כ-950 חנויות בתחום) ועוד.

פתיחות וסגירות עסקים וההסתברות לכשל פיננסי במשק

מקור: דן אנד ברדסטריט

תחזית זו הינה מעט מתונה יותר ביחס לתחזית קודמת שפורסמה על ידינו ביולי 2020, במסגרתה חזינו 80-85 אלף סגירות עסקים השנה. זאת כיוון שעל בסיס הגדלת התמיכה במשק מצד בנק ישראל (פרסום המתווה להמשך דחיית הלוואות של לווים) ומהממשלה (אישור תכנית “רשת ביטחון כלכלית” המבטיחה המשך תשלום מענקים לעסקים לפחות עד יוני 2021) חלה האטה מסוימת בקצב הסגירות בחודשים אוגוסט-ספטמבר. בנוסף, למרות קיומו של סגר שני, רובו התרחש בתקופת חגי תשרי, תקופה המאופיינת בכל מקרה בירידה בפעילות כלכלית (באופן עונתי), כך שלעת עתה לא נרשמה עליה מהותית נוספת בסגירות העסקים בשל קיום הסגר השני. עם זאת, הערכתנו זו תלויה באופן ועיתוי שלבי היציאה מהסגר ועלולה להשתנות במקרה של התארכות משך היציאה מהסגר.

לגבי דחיית תשלומי הלוואות מצד הלווים, הרי שהיא דוחה חלק מהעלייה ברמת הסיכון ובהסתברות לסגירת העסק למועד פירעונן המחודש, כאשר האשראי הנדחה נתון לסיכון מוגבר, מגמה שצפויה להשפיע לרעה על מצב העסקים בשנת 2021, בה אנו צפויים לראות גם כן כמות גבוהה יחסית של כשלים פיננסיים. כלומר צעדי התמיכה נותנים מעין “הנשמה מלאכותית” לחלק מהעסקים שבמצב רגיל, מפעילותם העסקית לבדה, צפויים היו להיסגר.

לאור הנתונים, שנת 2020 צפויה להיות השנה הראשונה מזה עשור בה המשק יתכווץ (כלומר תוספת העסקים נטו הינה שלילית – כמות סגירות העסקים גבוהה מכמות פתיחות העסקים). בסך הכל המשק צפוי להערכתנו להתכווץ בשנת 2020 כולה בכ- 40,000 עסקים המהווים ירידה של 7%-6% בכמות העסקים במשק.

מגורמי הסיכון עולה כי עסקים קטנים שנכנסו למשבר עם רמת מינוף גבוהה יותר, הפועלים בענפים החווים שיבוש בפעילות העסקית בצל המשבר, מאופיינים ברמת סיכון גבוהה יותר ובהסתברות גבוהה יותר להיקלעות לכשל פיננסי.

עליה בכמות הצ’קים החוזרים במשק בצל המשבר

דן אנד ברדסטריט אוספת באופן שוטף מידע עסקי על חברות ועסקים במשק הישראלי, הכולל מיליוני פרטי מידע בשנה. במסגרת זו, אנו מדווחים על אלפים רבים של חיוויים לאי-כיבוד של צ’קים בקרב חברות ועסקים במשק מדי שנה.

מבדיקת מאגר הנתונים שלנו עולה כי בתקופה 03-09/2020 חלה עליה במאגרינו בכמות הצ’קים שלא כובדו מסיבת אין כיסוי מספיק בשיעור של מעל 20% בהשוואה לתקופה מקבילה 03-09/2019. בנוסף, בתקופה זו השנה חלה עליה במאגרינו בכמות חשבונות הבנק שאותרו כמוגבלים בשיעור של כ-4%. תוספת נמוכה זו בהשוואה לעליה בכמות הצ’קים החוזרים, מקורה בהקלות בנק ישראל למניעת הגבלת חשבונות בנק בשל צ’קים שחזרו בתקופה מרץ-סוף יוני. נתונים אלה מעידים על הירידה במוסר התשלומים והעלייה ברמת הסיכון במשק.

על סמך הנתונים, ובמבט צופה פני עתיד לשנת 2021, להערכתנו אחד מכל חמישה עסקים נמצא כיום בסיכון גבוה. הצעדים הפיסקליים של הממשלה, על אף עצירת המשק באמצעות סגר שני, תורמים למצב העסקים במשק, ולפחות לעת עתה דוחים חלק מהעלייה בסיכון במשק. ניתן להעריך, כי אלמלא הצעדים הפיסקליים שתוארו לעיל, יחס הסיכון היה גבוה יותר, כך שאחד מכל שניים-שלושה עסקים היו נמצאים כיום בסיכון גבוה.

שינויים ברמות הסיכון בענפי משק נבחרים, 2020

מקור: דן אנד ברדסטריט

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, בשנת 2020 בצל המשבר, נרשמו תמורות גבוהות במדדי הסיכון בקרב חלק מענפי המשק, בשיעורים גבוהים ביחס לשנה ממוצעת. כך שיעורי השינוי ברמת הסיכון בענפים לעיל גבוהים השנה משמעותית ביחס לשיעורי השינוי בסיכון שנרשמו בקרב ענפים אלה בשנת 2019.

השינוי המהותי ביותר ברמת הסיכון בשנת 2020 נצפה בענף סוכנויות נסיעות, לאור הקיפאון העולמי בענף התיירות והנסיעות (עליה בסיכון של 39% בשנת 2020), כאשר גם ענפי המלונאות והמסעדות חווים עליה גבוהה ברמת הסיכון בשנת 2020 (של 16% ו-15% , בהתאמה), אם כי עליה זו מותנה באופן מסוים כתוצאה משיעור קבלת מענקים גבוה מהממשלה. עליה גבוהה נרשמה גם ברמת הסיכון של ענף הבניה, הנובעת מירידה גבוהה במכירת דירות חדשות במחצית הראשונה לשנת 2020 (בשיעור של כ-24% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד) ובהמשך אי-וודאות תעסוקתית גבוהה בשוק העבודה המשפיעה על הביקושים אל מול קושי בגיוס אשראי ובקבלת מענקים בענף בעת הזו. העלייה בסיכון בענף הבניה גוררת עמה עליה בסיכון בענף המתכת (המהווה כתשומה לענף הנדל”ן), בשיעור של כ-10%. בענף המתכת אף דווח על ירידה בפריון הענפי וביצוא. ענפים נוספים אשר מאופיינים בעליה ברמת הסיכון: תחבורה (בשיעור של 8%), חנויות אופנה (7%) ומסחר בדלק (6%).

ענפים אשר מאופיינים בירידה ברמת הסיכון, בצל המשבר, הינם ענף המזון על מקטעיו (נרשמה ירידה של 11%-10% בסיכון בתעשיית המזון, בפעילויות של יבוא וסחר במזון ובערוץ הקמעונאי – רשתות מזון וחנויות מזון) לאור העלייה בקניות מזון מצד הציבור, ענף ההיי-טק (ירידה של 10% בסיכון) אשר ממשיך לצמוח ולייצא שירותים במהלך התקופה חרף המשבר, תעשיית הפרמצבטיקה (ירידה של 7% בסיכון) ובתי מרקחת (ירידה של 6% בסיכון) וענף המחשבים על מקטעיו (נרשמה ירידה של 6%-5% בסיכון בשרותי מחשבים ובחנויות מחשבים) לאור העלייה בשימוש של הציבור באמצעים טכנולוגיים (העברת שוק העבודה לעבודה מרחוק ומתווה מערכת החינוך בישראל ללמידה מרחוק של קבוצות הגיל הבוגרות העלו את הביקושים ואת הרכישות של מחשבים וציוד נלווה, וכן את השירותים הנצרכים בשל כך).

תחזית פתיחות וסגירות עסקים במשק לשנת 2021

הערכתנו לנתוני הפתיחות והסגירות הצפויים במשק בשנת 2021 מתבססת על כך שמשבר הקורונה צפוי להמשיך ללוות אותנו לפחות בחודשים הראשונים לשנת 2021, ותחת ההנחה כי לקראת מחצית שנת 2021 תשתפר רמת  השליטה במגיפה (ירידה בתחלואה / שיפור בטיפול במגפה מצד הממשלה – יישום תכנית הרמזור למגבלות אזוריות ולא על כלל המשק / התקדמות ניכרת לקראת השקת חיסון). במצב כזה ההרעה במשק צפויה להימשך אל תוך שנת 2021, אך להערכתנו במידה פחותה משנת 2020. כך להערכתנו בשנת 2021 צפויים להיפתח 40-45 אלף עסקים, נתון גבוה משנת 2020 (בה להערכתנו יפתחו 35-40 אלף עסקים), אך נמוך בכ-25% משנת 2019 בה נפתחו מעל 55 אלף עסקים. הערכה זו לוקחת בחשבון כי המשק נכנס למעין “שגרת קורונה” והפעילות העסקית מתאימה את עצמה למציאות החדשה. במסגרת זו, אנו עדים בחודשים האחרונים לשינויי תחומי עיסוק מצד עסקים ולהסבה של מובטלים לכדי פתיחת עסקים, בתחומים שונים ברוח התקופה, כגון סחר אלקטרוני, משלוחים, מיזמים שונים, קורסים והדרכות, בישול ואפיה ביתיים ועוד, מגמה שצפויה להימשך להערכתנו גם בשנת 2021. בנוסף, תחת הנחת שיפור ברמת השליטה על המגפה, תתאפשר התרחבות הפעילות העסקית במשק, מגמה שתעודד פתיחת עסקים חדשים.

לגבי סגירות עסקים, קצב הסגירות בשנת 2020 הינו של 75-80 אלף עסקים, לעומת שנת 2019 בה נסגרו כ-45 אלף עסקים. להערכתנו בשנת 2021 צפויים להיסגר 55-60 אלף עסקים, כלומר ירידה בכמות הסגירות ביחס לשנה זו, אך עדיין גבוהה בכ-25% בהשוואה לשנת 2019. מרבית העסקים שצפויים להיסגר הינם עסקים קטנים, כולל בתוכם עסקים חדשים שנפתחו בשנים 2019-2020 ובמילא נמצאים בסיכון גבוה (עסקים שטרם התבססו) וכן עסקים שדחו החזרי הלוואות לבנקים במסגרת המתווה ואשר לא תהיה בהם שיפור בפעילות העסקית שיאפשר החזר מחודש של החוב.

בסך הכל, המשק צפוי להציג שנה שניה ברציפות התכווצות בפעילות, בה כמות סגירות העסקים צפויה להיות גדולה מכמות הפתיחות של עסקים חדשים, כך שכמות העסקים במשק צפויה לקטון בשנת 2021 ב 15-20 אלף עסקים. נסייג ונאמר, כי אם לא יוצג שיפור בשליטה על המגפה סביב אזור מחצית השנה ועוצמת המשבר תימשך גם למחצית השנייה של שנת 2021, במצב כזה הערכתנו תהיה פסימית יותר, עם נתוני סגירות ופתיחות דומים יותר לרמתם משנת 2020.

כתבות נוספות:

איתור חשבון מוגבל

חברת מודיעין עסקי