חודש נובמבר – חודש הקניות, בצל משבר הקורונה

שנת 2020, תחת משבר הקורונה, אופיינה בהמשך זליגת הפעילות העסקית מהערוץ המסורתי של חנויות מסחר פיזיות לערוץ הסחר המקוון. ענף האופנה בישראל עוד בשנים קודמות סבל מתחרות גוברת…

שנת 2020, תחת משבר הקורונה, אופיינה בהמשך זליגת הפעילות העסקית מהערוץ המסורתי של חנויות מסחר פיזיות לערוץ הסחר המקוון. ענף האופנה בישראל עוד בשנים קודמות סבל מתחרות גוברת מצד אתרי סחר מקוונים, בפרטי אתרי קניות זרים דוגמת ASOS ו-NEXT הבריטים, אתרי אופנה סינים (דוגמת SHEIN), אתרים אמריקאים (דוגמת ModCloth), ענקיות סחר בינלאומיות דוגמת AMAZON ועוד, כאשר הרכישות המקוונות מאתרים זרים מגלמות יתרון תחרותי בדבר פטור ממע”מ ומכס (פטור ממע”מ ומכס בקניה בסכום עד 75 דולר ופטור ממכס בקניה עד 500 דולר).

השנה, תחת שני סגרים במשק הישראלי ואי-וודאות לגבי עיתוי השגת שליטה על המגיפה, יותר ויותר עסקי אופנה ומסחר ישראלים הבינו את החשיבות בהפעלת זירת מכירות מקוונת. כך, כתוצאה מהנסיבות, הן העסקים והן הצרכנים מסתמכים כיום על קיום הפעילות העסקית ברשת, כאשר עסקים רבים הקימו או הרחיבו את זירת הסחר המקוון.

לצד התועלות בדמותן של הרחבת קהל הלקוחות והנגשת המוצרים אל הצרכנים בתקופה בה החנויות סגורות, הפעילות המקוונת חושפת את העסקים לסיכונים ייחודיים לרשת.

בין הסיכונים הבולטים:

• דליפת מידע הקשור בנתוני לקוחות (מידע אישי כגון שם, כתובת מגורים, מספר ת.ז. , מספר טלפון וכו’) – דליפת מידע הקשור בנתוני לקוחות עלול לגרור אחריו סקנציות כלפי העסק. תקנות הגנת הפרטיות מחייבות כל עסק אשר מנהל מאגר מידע אודות לקוחותיו לבצע שורה של פעולות שמטרתן להפחית את הסיכון לדלף מידע, ובמקרה הצורך, אך לדווח לרשויות המוסמכות וללקוחות על פגיעה אפשרית בפרטיות שלהם בהתרחש אירוע.
• דליפת נתוני כרטיסי אשראי והגעתם לגורמים עוינים לביצוע הונאות
• מתקפות על ידי האקרים לשיבוש מידע באתר או השבתת השירות של האתר – נקראות מתקפות מסוג DOS ו-DDOS להשבתת שירותים, מתקפות אלה הפכו להיות יותר ויותר נפוצות בשנים האחרונות.
• מתקפות כלפי העסקים ועובדיהם באמצעות תוכנות כופר – מתקפות אלה הפכו לנפוצות אף הן, תוכנות כופר אשר מצפינות את המידע על הדיסק הקשיח של עמדות העבודה בארגון, ומציעות שחרור של ההצפנה הזאת בתמורה לכופר. המשמעות של בעל עסק שלא נערך לכך כיאות הינה תשלום הכופר על מנת למנוע פגיעה בעסק.

לצד הסיכונים, על העסקים לבצע התאמות למודל עסקי של מכירות מקוונות – החל מהתמודדות בתחרותיות מול אתרי סחר אחרים, שיווק וקידום האתר ברחבי הרשת, שינוי במלאי המוצרים והתאמת סל המוצרים המוצע למכירה ברשת, גיוס או הסבת עובדים לתפקידי שירות לקוחות כתמיכה לפעילות האתר, התקשרות מול חברת שליחויות לאספקת המוצרים ללקוחות ועוד. בנוסף, על העסק לבצע התקשרות מול סולק לסליקת העסקאות באתר. הסולק יכול להיות אותו סולק שכבר מספק שירותי שרותי סליקה לעסק בחנות הפיזית או סולק חדש, כאשר קיימת שונות בין הסולקים השונים. שוק הסליקה נשלט אמנם על ידי חברות כרטיסי האשראי הגדולות, ישראכרט, כאל ומקס, אולם נפתח בעת האחרונה לתחרות, כחלק משינויים רגולטוריים שתכליתם הפחתת הריכוזיות  והגברת התחרותיות בענף זה. כך, בדומה לרפורמה שבוצעה בזמנו בענף הסלולר, נכנסו שחקנים חדשים לענף בהם חברת טרנזילה אשר ממוצבת כמתמחה בסליקת עסקאות אונליין, לצד שחקנים קיימים דוגמת גמא, משולם ו-UPAY, אשר הגדילו אחיזתם מול מגזר העסקים הקטנים (ממוצבים כמתמחים מול מגזר העסקים הקטנים), המאופיין בנפח עסקאות קטן יותר וברמת רגישות גבוהה יותר לרמת השרות (בקרב העסקים הקטנים קיים משקל גבוה יותר לכל עסקה בפדיון החודשי, וכתוצאה עולה הצורך שלהם במענה לבירורי עסקאות, לעומת רשת או קמעונאי גדול שפחות תלוי בבירור העסקה הבודדת). הסולקות הגדולות, חברות כרטיסי האשראי, ערות אף הן לצרכים אלה של העסקים הקטנים, בצל התחרותיות בענף, ומגדילות מאמציהן בשיפור רמת השרות, לרווחת העסקים.

לצורך הקמה ותפעול אתר סחר אלקטרוני, בעלי העסקים בדרך כלל נעזרים בספק חיצוני – כאשר להצלחת המהלך תלות גבוהה בבחירה נכונה של הספק. פתרונות המידע של דן אנד ברדסטריט מאפשרים הכרה וניהול סיכונים בעת בחירת הספק, תוך בחינת עמידתו בפרמטרים שונים לקביעת סיכון ההתקשרות עמו, ביניהם: וותק, ניסיון, לקוחות קיימים, מוסר תשלומים, היעדר התרעות, איתנות פיננסית ועוד. למעשה, פתרונות המידע של דן אנד ברדסטריט מסייעים בהכרת ובחינת כל הגורמים המעורבים על פני שרשרת האספקה של העסק  (supply chain management), משלב חומרי גלם ועד אספקת המוצר ללקוח, ומאפשרים לעסק תמונת מבט רחבה ובטוחה בעת התקשרויות מול הגורמים השונים.

כחלק מהתמודדות לניהול הסיכונים, על העסק לוודא מול מפעיל האתר כי האתר עומד בדרישות אבטחת מידע, לקיים הדרכות בנושאי אבטחת מידע לעובדים, למנות אחראי מטעם העסק לנושא הטמעת אבטחת המידע (בעסקים גדולים יותר) ועוד. בנושא הגנה על נתוני כרטיסי אשראי קיימת חשיבות לעמידת האתר בדרישות אבטחת מידע, בפרט תקן PCI, הנחשב לתקן גבוה. תקן זה נוצר על ידי חברות כרטיסי האשראי העולמיות הגדולות  כדי להבטיח הגנה על נתוני כרטיסי אשראי בכל סביבה בה הם מאוחסנים, מועברים או מעובדים. התקן כולל דרישות שונות ליישום בקרות אבטחת מידע במטרה ליישם הגנה בקרב עסקים המאפשרים חיוב בכרטיסי אשראי, כל שכן לגבי עסקים המפעילים אתר סחר מקוון. באם תקן זה קיים לאתר הסחר, סימן הזיהוי PCI יופיע בעמוד הראשי של האתר, קיומו מאפשר ביטחון בעשיית עסקאות הן כלפי העסק מפעיל האתר והן כלפי הצרכנים המוסרים את פרטי האשראי שלהם באתר. חלק ניכר מאתרי הסחר הגדולים בישראל מחזיקים בתקן זה.

עיתוי קיומם של “חגי הקניות” במהלך חודש נובמבר (בלאק פריידי, סייבר מאנדי, shopping IL , יום הרווקים הסיני) לצד פתיחה מחודשת של חנויות המסחר ברחוב ובמרכזי קניות פתוחים מתרחשים כאשר המשק נמצא במשבר כלכלי עמוק, בצל הקורונה. כך, על אף עליה כוללת בהיקף פעילות האונליין, הפדיון הענפי של ענף האופנה בישראל ירד בכ-15% בחודשים 01-08/2020 בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד (מקור: הלמ”ס), כאשר העברת העובדים לעבודה מרחוק ומעבר של הכיתות הגבוהות ללמידה מקוונת מרחוק הפחיתו במידה מסוימת את הצורך של הציבור לרענן את קולקציית האופנה. מגמה דומה נרשמה גם בקטגוריית מוצרי איפור וטיפוח. מנגד, ישנם מוצרי צריכה המאופיינים בביקושים מוגברים בצל המשבר, דוגמת מוצרי כושר ביתי, מוצרי מחשבים, מוצרי DIY ועוד, לגביהם מורגש חוסרים במלאי בחלק מאתרי הסחר המקוונים או שמוצרים אלה התייקרו.

בסך הכל, תחת המשבר בשוק העבודה (נכון לסוף אוקטובר מספר דורשי העבודה במשק הסתכם בכ-1 מיליון איש ושיעור האבטלה במשק עמד על כ-20%), על אף העליה בביקושים במספר קטגוריות, נרשמה מתחילת השנה ירידה חדה בצריכה הפרטית מצד הציבור בשיעור של כ-10%. עם פחות כסף בכיסי הצרכנים, נראה כי בחגי הקניות השנה בעלי העסקים יצטרכו להתאמץ במיוחד כדי לפתות את הציבור לרכוש, בפרט לגבי מוצרים שלא נהנים מביקושים מוגברים תחת המשבר.

כתבות נוספות:

חשבונות מוגבלים

חוק נתוני אשראי