בארה״ב אי אפשר לזוז בלי דירוג האשראי: איך יאמצו זאת נותני האשראי בישראל?

בשנה הקרובה המשק הישראלי עומד להשתנות בצורה משמעותית. בפעם הראשונה יהיו לנותני האשראי נתונים מהימנים על ההיסטוריה וההווה הפיננסיים של לקוחותיהם. השאלה עכשיו היא מי מתוך נותני האשראי יאמץ את המדיניות המדויקת ביותר ביחס למודלי דירוג האשראי?

אמריקאים ודירוג אשראי: יחסי אהבה–שנאה שנמשכים משנות ה-60

נסו להשכיר דירה בארה״ב מבלי דירוג אשראי. מעשה כזה הוא על סף ״משימה בלתי אפשרית״. כמעט כל פעולה כלכלית בארה״ב מחייבת את דירוג האשראי שלכם כאמצעי להוכחה שאתם לקוחות שעומדים בהתחייבויותיהם. הסיפור מתחיל עוד בשנות ה-60, אז אימצה ארה״ב מודלים של דירוג אשראי שנבעו מבעיה במשק האמריקאי: לנותני אשראי לא היה מושג אם האדם שהם מלווים לו כסף הוא אדם עם סיכוי טוב להחזיר אותו, או כזה שנוהג לצבור חובות.

כך החל להתפתח דירוג האשראי בארה״ב ולמעשה העניק כלי חדש לנותני אשראי, כלי שמאפשר להם לקבל אינדיקציה משמעותית לגבי הסיכוי לקבל את כספם בחזרה עם ריבית, שהוא אמפירי ולא מבוסס על אמירות של הלקוח, מראהו החיצוני ויכולותיו הרטוריות. השינוי הזה היה משמעותי שכן הוא אפשר לנותני אשראי לנהל את מדיניות הריביות שלהם בצורה מושכלת יותר. לקוחות ״מסוכנים״ לא היו בהכרח נטולי אשראי, אלא פשוט שילמו עליו יותר ריבית מלקוחות “טובים”.

המקומות הלא טריוויאליים שבהם יבקשו מכם דירוג אשראי (קרדיט סקור) בארה״ב

לקראת הגעת דירוגי האשראי לישראל בחסות חוק מאגר נתוני האשראי, שווה להסתכל גם על המקרים בהם האמריקאים לקחו את עניין הדירוגים צעד אחד קדימה. בעולם הדייטינג האמריקאי לדוגמא, נהוג בפגישות הראשונות לחשוף את דירוג האשראי שלך לצד השני, ו-42% מהאמריקאים טוענים שזה מדד משמעותי בשבילם בבחירת בן זוג. אתר אינטרנט בשם Creditscoredating אפילו עוזר למשתמשיו למצוא בן או בת זוג עם דירוג אשראי הקרוב לזה שלהם.

לנו כישראלים זה יכול להיראות קיצוני, אך בחברה האמריקאית שמושתתת על עקרונות הקפיטליזם ומקדשת את ההצלחה הכלכלית, דירוג אשראי גבוה פירושו כמעט מוסרי – עמידה בהתחייבויות פיננסיות כמוה כהתנהגות טובה כלפי האחר. אי עמידה בהתחייבויות האלה נראית לאמריקאים כמו פגיעה בזולת. כך למשל, זה יחסית שגור בארה״ב לבקש מהורים שרושמים את ילדיהם לגן ילדים, להציג את דירוג האשראי שלהם, וזה עוד לפני שהתעמקנו במקומות הטריוויאליים בהם אולי היינו חושבים שיידרש דירוג אשראי, כמו הבנק או כשמבקשים הלוואה מנותן אשראי.

איך יאמצו זאת נותני האשראי בישראל?

החברה הישראלית שונה מהחברה האמריקאית וכנראה לא נראה בטווח המיידי אתרי היכרויות מבוססי דירוג אשראי לישראלים,  אך מהצד של נותני האשראי, יש תמריץ גדול עבורם להתחיל להשתמש בדירוגים. הסיבה הפשוטה: אם עד עכשיו חברת כרטיסי אשראי שרוצה לתת הלוואה לאדם מסויים היתה צריכה להסתמך על דיווחיו, תדפיסי חשבון בנק במקרה הטוב ובמקרה הרע על טון הדיבור שלו בטלפון, עכשיו יש לנותני האשראי כלי מהימן שייתן להם אינדיקציה אם אותו האדם עומד להחזיר להם את הכסף או לגרור אותם להליכים משפטיים והליכי גבייה.

נותני אשראי שיאמצו מודל ריביות שמתאים את עצמו ליכולת הפיננסית של מקבל האשראי, עשויים להפוך לריווחיים יותר. כאשר מגיע אדם עם DB Score (דירוג אשראי) נמוך, נותן האשראי יוכל להתאים לו ריבית לא אטרקטיבית או לסרב לתת לו הלוואה. אך כאשר מגיע לווה טוב, אשר באופן כמעט ודאי יחזיר את ההלוואה, נותן האשראי, אשר יודע שהסיכוי שיצטרך ״להתעסק״ בגביית ההלוואה הוא אפסי, יכול לתת לו ריבית אטרקטיבית יותר ובכך למשוך יותר לקוחות איכותיים שאינם Trouble makers.

כלומר, נותני אשראי שיאמצו לחיקם במהירות את דירוגי האשראי, לא יעשו זאת מתוך איזשהו ״תרומה לקהילה״ אלא מתוך אינטרס כלכלי-רווחי נטו ועשויים לשפר את תוצאותיהם העסקיות בעקבות זאת. בתקופה שלפני דירוגי האשראי, מרבית נותני האשראי נאלצו בעל כורחם למכור הלוואות עם ריביות לא אטרקטיביות מתוך חוסר ידע על היכולות הפיננסיות של כל לווה.

כעת כשנותני אשראי יוכלו לנהל את הסיכונים שלהם בצורה מהימנה יותר, יוכל להיווצר פער תחרותי אמיתי על  הרקע הזה. חברות שיאמצו את מודל דירוג האשראי ככלי לקבלת החלטות, יוכלו במהרה להעניק ריביות מוזלות יותר ללקוחות איכותיים, ובכך למשוך הרבה יותר לקוחות שבעבר התלבטו בין מספר חברות.

התפתחות אפשרית: אנשים שעד כה לא לקחו הלוואות ירגישו יותר בנוח לעשות זאת

אם נותני האשראי בישראל ישכילו לאמץ מדיניות ריבית דיפרנציאלית, אשר מתאימה את עצמה לטיב הלקוח, ייתכן מאד כי לקוחות איכותיים בעלי דירוג מושלם או קרוב אליו, יוכלו ליהנות ממה שנקרא ״כסף זול״ ולהתחיל לרכוש הלוואות שעד כה לא היו נראות להם אטרקטיביות מאחר והריביות בשוק היו גבוהות מאד. נותני אשראי רבים יכולים ליהנות מהרחבת קשת הלקוחות שלהם ללקוחות שכבר לא רק צריכים ״הלוואה לקראת החגים״ אלא למטרות אחרות, פיננסיות יותר.

תרחיש נוסף: החברות שיקראו את הדוח לפרטיו הקטנים

ה-DB  Score הוא הרבה מעבר למספר. הדו״ח משופע בנתונים שיוכלו לשמש כלי לקבלת החלטות לנותני אשראי. לדוגמא, חברת אשראי שתחליט שהיא מסתכלת לא רק על הסקור אלא על המגמה, כלומר אם הלקוח נמצא כבר 3 שנים במגמת שיפור בדירוג שלו, ולהעניק לו הלוואה אטרקטיבית על בסיס זה, תוכל לייצר מוצר הלוואה ייחודי לקהלים כאלו. חברות שיתעלמו מקריאת הנתונים במלואם יפספסו למעשה הזדמנויות עסקיות.

תהליך האימוץ של ה– Score DB על ידי נותני האשראי

נראה ששנת 2019 תהיה שנת ההסתגלות. במהלך השנה הזו יתחילו ישראלים סקרנים רבים לגלות את דירוג האשראי שלהם ומרבית נותני האשראי יתחילו לבחון את הקשר בין הדירוג ליכולת להחזיר הלוואה. מלבד הסקור עצמו, ישנם פרמטרים רבים שיכולים לתת אינדיקציה לנותן האשראי לגבי הלקוח כמו למשל רמת המינוף שלו והאובליגו, האם יש לו היסטוריה מול כונס הנכסים, האם מדובר בעוסק מורשה, חברה בע״מ או עוסק פטור. מעניין לראות כי הדו״ח המלא נותן גם מידע לגבי המגמה של הלקוח: האם הוא במגמת שיפור או במגמת הדרדרות בדירוג האשראי שלו, מה שיכול לתת אינדיקציה לגבי הכדאיות של נתינת הלוואה לאותו הלקוח.

בשנה הקרובה המשק הישראלי עומד להשתנות בצורה משמעותית. בפעם הראשונה יהיו לנותני האשראי נתונים מהימנים על ההיסטוריה וההווה הפיננסיים של לקוחותיהם. השאלה עכשיו היא מי מתוך נותני האשראי יאמץ את המדיניות המדויקת ביותר ביחס למודלי דירוג האשראי? מי יצליח לבסס מודל עסקי שמושך אליו את הלקוחות האיכותיים יותר ומי ישתמש בנתונים החדשים בצורה מושכלת. אם תרצו לקרוא עוד על עולם דירוגי האשראי מהפרספקטיבה של נותן האשראי, הכנו עוד כמה מאמרים בנושא, כמו למשל 5 סיכונים שאתם לוקחים כשאתם מתעלמים מדירוג האשראי.